2024/03/02     כ"ב אדר א' התשפ"ד

פרשת בא תשפ"ד, קברנה סוביניון, יקבי הרא"ה.

cs14פרשת בא תשפ"ד, קברנה סוביניון תשע"ד 2014, יקבי הרא"ה

ישנן כמה אפשרויות כיצד לחלק את עשר המכות, או פשוט: חמש וחמש [חצי חצי], או שלוש, שלוש וארבע כפי שרבי יהודה נתן סימנים 'דצ"ך, עד"ש באח"ב'. אבל לפי הפרשיות צריך למצוא סיבה, מה פתאום פרשת 'בא' מתחילה במכת ארבה? מה המיוחד בשלוש המכות האחרונות, שהתייחדה להן פרשה נפרדת?

יש חשבון שזה כנגד בני רחל: מנשה, אפרים ובנימין, שבידיהם ינתנו האויבים באחרית הימים. אבל החשבון הפשוט יותר לכאורה הוא ש'ארבה' היא המכה האחרונה שפרעה קיבל עליה התרעה, החושך הגיע בהפתעה, אחריו מכת בכורות הפתיעה שוב, אז קלט פרעה שמעכשיו נגמרו האזהרות, ובכל רגע נתון יכול לנחות עליו אסון מכיוון אחר, על כן הוא רץ עם פיג'מה באמצע הלילה, לחפש את משה, להעניק לו תעודת שחרור, ולזרז אותו לצאת. אבל משה לא הזדרז, 'אנחנו לא גנבים שֶׁנִּמָּלֵט באישון לילה', המתינו לאור הבוקר, ובני ישראל יַצְאו לצבאותם בריש גלי.

מכל הניסים והטובות שאירעו לנו בהיסטוריה, יציאת מצרים תופסת את המקום הראשון, בעשרת הדברות אומר ה': "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ/ב). בתפילה אנו מתארים כמה דברי שבח על הקב"ה, שהוא יצר את השמש והכוכבים, שהמלאכים בשמים אומרים לפניו 'קדוש קדוש קדוש', שהוא אוהב אותנו ונתן לנו את התורה, העקרון גם בשחרית וגם בערבית הוא, שחותמים בגאולה. בכל אופן בערב אנו מרשים לעצמינו להוסיף גם את תפילת 'השכיבנו', מדוע? כי הגאולה של הערב, עדיין אינה 'גאולה מעלייתא', הגאולה המשובחת הזו היתה רק 'בצפרא' - בבוקר (ברכות ד/ב).

זה לא ברור, הבה נמחיש. אסיר עולם נמק בבית כלא חשוך של ימי הבינים, בלי זכויות, אין לו קשר עם העולם החיצון, משפחתו אינה יודעת היכן הוא, והוא אינו יודע מה איתם. לא מכתבים, לא דרישות שלום, שום דבר, רק סורגים, שדרכם אפשר לראות את אור היום, והוא יושב שם בידיעה ברורה, שכך הוא אמור לסיים את חייו, ואת הגופה שלו ישליכו לנהר הקרוב. לפתע באישון לילה ואפילה, נפתחת דלת הברזל של תאו. דבר שלא אירע בעשרות השנים עד כה, תמיד השליכו קצת אוכל עלוב מאשנב קטן. הסוהר מודיע: "אתה משוחרר", משאיר את הדלת פתוחה ויוצא. האסיר צובט את עצמו, כדי להשתכנע שזה לא חלום, ולא סתם התעללות מצד הנהלת הכלא. אוסף את מעט מטלטליו העלובים, צורר אותם בתוך חולצה דהויה, בודק שוב אם אין כאן שום התלוצצות או מלכודת, שם פעמיו לשער הראשי, והוא אכן פתוח. יוצא מבלי להביט לאחור, מתיישב על הקרקע וממתין בכליון עיניים לאוטובוס הראשון שיוצא בבוקר.

מגיע לביתו, השמחה מרקיעה שחקים, נשיקות, חיבוקים ובכיות. כעבור כמה ימי התאוששות, נערכת מסיבת שיחרור. האסיר יושב בשלחן הנשיאות, ומספר בהתרגשות ובדמעות של גיל את הרגעים המופלאים הללו שהסוהר הפתיע אותו ופתח את הדלת לרווחה. את האוטובוס של הבוקר הוא אינו מזכיר, זה פרט שולי, והנה מגלים אנו שדווקא את האוטובוס של הבוקר מכנים חז"ל "גאולה מעליתא הויא מצפרא".

ההסבר הוא, שביציאת מצרים היו שתי בעיות, גם שהשתלטו עלינו אדונים ונוגשים שציוו עלינו לעבוד עבורם, כאילו שאנחנו חמורים או מכונות. אך בעבדות מצרים הייתה בעיה נוספת, התרבות המצרית חדרה אל הלב. בלילה היה שחרור מהעבדות הפיזית, אבל את המנטליות אי אפשר להוציא בפתיחת דלת, זה עניין של זמן, אנו צריכים להרגיש את השחרור. צריך לנשום את האוירה. במשך כל הלילה יושבת כל משפחה סגורה בביתה, אוכלים את קרבן הפסח, "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר" (שמות יב/כב). "אנחנו אדונים"! "אנחנו לא ממהרים"! אנחנו הולכים לאט, ולאור היום. הזמן שבני ישראל קיבלו הוא כדי להסתגל למצב החדש, זה ה'גאולה מעלייתא' (הר"א מילר ז"ל). 

נושא זה לא כל כך קשור ליין, אך מתאים ל'בית היין'. על הפסוק: 'הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן", אומרים חז"ל שהכוונה למעמד הר סיני (מדרש רבה). כמו כן גם לאוהל מועד (רש"י שיה"ש שם). בבית היין לא שותים לשכרה, לא מתחברים לחבית עם אינפוזיה, בבית היין מרגישים, מריחים, שומעים ומנסים להבין. אל בית היין אי אפשר לקפוץ ישר עם בגדי האסיר והמנטליות שלו. על כן נמשכה הגאולה, תחילה עד הבוקר, ואחר כך עוד חמישים יום במדבר סיני, עד מתן תורה, ואחר כך כבר אפשר גם לבנות את המשכן, שהוא 'בית היין' האמיתי. זוהי הגאולה האמיתית, שאנו קוראים עליה בפרשת השבוע.

מצאתי במרתף היין שלי כמה בקבוקים מיקב הרא"ה, יקב בוטיק קטן ואיכותי שנמצא בעמק חפר.

קברנה סוביניון מלפני עשור בציר תשע"ד\2014 החלטתי לפתוח אותו לשבת וברוך ה' הופתעתי לטובה, היין תסס על שמרי הבר בלבד לאחר מכן הועבר ליישון בחביות עץ אלון צרפתי למשך 10 חודשים. לפני הביקבוק עורבבו החביות במיכל נירוסטה גדול עם מעט פטי ורדו. עם השנים היין נהיה רך ונעים לשתיה.

13.5% אלכוהול. כשרות: בהשגחת הרב אליעזר שמחה וויס. והמחיר 90₪.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב