2024/06/22     ט"ז סיון התשפ"ד

פרשת בראשית תשפ"ד, שיירי מצווה.

פרשת בראשית תשפ"ד, שיירי מצווה

וירא אלקים כי טוב

פרשת השבוע פותחת בבריאת העולם, על כל אחד מימי השבוע נאמר: 'כי טוב', מלבד על יום שני, מפני שביום זה נבראה המחלוקת (בר"ר ד/ו), כנאמר: "וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" (בראשית א/ז). הרבה דרשות יש בנושא זה, בספריהם של חכמי הדורות (מופיע כשבע מאות פעמים במאגרי מידע). על כן אין לנו לדון כאן במעלת השלום ובגנות המחלוקת.

אבל, יש לנו שאלה: הלא גם ביום הראשון נאמר: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א/ד). הרי שכבר ביום הראשון התחילו המחלוקות! התשובה ברורה, בין דברים בולטים בשוני שלהם, ודאי שצריך לעשות הפרדה, אור וחושך הם שני הפכים, שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת, לא כן המים שכיסו את כל פני התהום, ההפרדה ביניהם הייתה שרירותית, בדיוק אותם מים שנותרו למטה, עברו לדור בעליונים, קרוב לכסא הכבוד, זו הפליה ולא הפרדה, לכן ה' פיצה את המים שנותרו למטה, במים העליונים אין מלח [כנראה שהכל התאדה לשם], ומלח שמפיקים מהמים שנותרו למטה, מעלים אותו על המזבח [שיתחבר אל המים העליונים] (רש"י על ויקרא ב/יג).

עד כאן ההסבר ברור, אלא שיש לנו עליו שאלה: אם עושים הפרדה רק בדברים שאינם דומים בעליל, הרי החכמים שיבצו את ברכת 'המבדיל' דווקא ב'חונן הדעת', בנימוק: 'אם אין דעת, הבדלה מנין'? (ירושלמי ברכות לט/ב). זאת אומרת שעלינו להבדיל בין דברים דומים! התשובה היא שבין דברים שהפער ברור, אין צורך להבדיל ואין צורך בדעת, לא צריך להיות חכם כדי להפריד אבנים מתפוחי עץ, גם חמור עושה זאת בהצלחה. את הדעת צריך דווקא לדברים שהשטחיות אוהבת להשוות ולחבר. זה מה שאנו אומרים בהבדלה: "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין השביעי לששת ימי המעשה". בכל אחת מהדוגמאות יש 'שטח מפורז' הנמצא בדמדומים, וזקוק לעין חדה ובוחנת להחליט להיכן לשייך אותו.

עד כאן הכל ברור, ועל כך יש לנו שאלה חדשה: למה עושים הבדלה על יין? ואפילו העושים קידוש על מיץ ענבים, המסורת ממליצה להבדיל דווקא על יין. אם אנו זקוקים לעשות הבחנה דקה וחדה, הלא היין מטשטש קמעה! "כל העולם דומה לפני שותה היין כמישור" (יומא עה/א). והנה בדיוק להבדלה הבאנו אותו! בשביל המסקנה שאני מבקש להציג כאן, הבאתי את כל ההקדמה הארוכה עד כה.

אחר שיש הבדלה דקה וחדה כתער, המגדירה כל דבר בתוך מסגרת מדוייקת. המבדיל חד העין צריך לסגת פסיעה אחת, לא לחתוך ולהפריד בתוקף של 'יקוב הדין ההר', אלא קצת לימוד זכות, קצת הבנה, קצת רגישות, קצת התחשבות וכדומה. על השאלה: 'בכמה להקהות את הדיוק'? מגיעה התשובה, שבדיוק בשביל זה שיבצו החכמים את ההבדלה בחונן הדעת. היין של ההבדלה לא יפרוץ גבולות, אלא רק ימתח וירחיב אותם, ילמד לחשוב גם מחוץ לקופסה.

נדמה לי שהשבוע אין טעם להציע יינות, אני בטוח שמהשפע של סוכות ושמחת תורה נשאר, ולא כדאי לשמור בקבוק פתוח זמן רב. מלבד זאת ישנו כלל "שיירי מצוה מעכבים את הפורענות" (סוכה לח/א), אם אנו נשתמש השבוע בשיירי המצווה של החג, ישנה עלינו פורענות מרובה בארץ, כל מעשה טוב שלנו, יכול לעצור משהו.

לחיים, שבת שלום וחורף בריא

שרגא – אתר היין הכשר