פרשת וארא תשפ"ה, תווית לבנה White Label 2023, יקב פלם
מיד בתחילת הפרשה אנו מוצאים את ארבע לשונות הגאולה: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם" (שמות ו/ו-ז). כנגדם תיקנו לנו חז"ל את ארבע הכוסות שאנו שותים בליל הסדר.
על תקנה זו יש להתפלא, כנגד כל הדברים הטובים שעשו אבותינו, ה' גמל חסד איתם ועם בניהם, כגון מה שאברהם אבינו נתן מים לאורחים, קיבלו בני ישראל את באר מרים במדבר, כנגד האוכל שנתן, קיבלו מן, כנגד החוט והשרוך שהוא לא רצה לקחת, קיבלנו את חוט הציצית, ורצועת התפילין, כנגד שאמר שהוא עפר ואפר, קיבלנו את הבדיקה בעפר סוטה, והטהרה באפר פרה אדומה, וכן הלאה. זאת אומרת שכאשר עם ישראל עושה משהו טוב, הקב"ה מתגמל אותם בשכר שיש בו מעין המעשה. ממילא היינו מצפים שהתנהגות כזו צריכים גם אנו לעשות כלפי ה', ואם הוא מבטיח ארבע לשונות גאולה, אני צריכים לחפש ארבעה סוגי הידור כלשהו. אולי לפרנס עני, אולי לבנות בית כנסת, לכתוב ספר תורה, ללמוד משניות בעל פה, וכן דוגמאות שיפור נוספות. אבל מה פתאום לשתות יין לכבוד זה?
התשובה מפתיעה!
כשאנו שותים יין, אנו לא לוקחים, אלא נותנים. זה נשמע לנו משונה, כי גויי הארצות דירדרו אותנו לתרבות פראית של יין. במקור היין הוא קדוש, שייך לנסכים בבית המקדש, וה' הרשה לנו להצטרף, כמו שהכוהנים זכאים לאכול קרבנות, כדי שבתוך גופם תשכון הקדושה, זכאי עם ישראל להנות מהיין המשמח, כדי שהשמחה תשכון בתוכם.
אם גוי נוגע בבשר או בדגים, הם לא נאסרים, ואילו כשהוא נוגע ביין, היין נאסר. אם גוי מייצר כוהל, מותר לנו לשתותו, ואילו ביין המיוצר מענבים, אסור לגוי לגעת, כמו כן הענבים בעצמם, גם בהם יש את מעלת היין, על כן לנזיר אסור לאכול ענבים חיים. לא בגלל גזירה, אלא זה איסור תורה עצמאי (במדבר ו/ג).
המצווה לשתות בפורים לשכרה, היא כדי לאפשר ליין להוביל, כל השנה לא נותנים לו את ההגה, אבל עם הכנה נפשית נכונה, מאשרים ליין ללחוץ מעט על דוושת הדלק של הנפש. כשיודעים עד כמה יעילה היא עבודת ה' בשמחה, ועד כמה יכולה חצי כוס יין לשפר את התמונה, יבינו שהיין יכול להיות שותף באישיות שלנו. כבר כתבתי בשבוע שעבר שהדברים העוצמתיים הם גם מסוכנים, כאן התמונה ברורה לחלוטין. לכן את מה שכתוב כאן צריך לקרוא לפני הכוס השנייה, כי אחריה נהפוך לנגררים. נכון שזו מחלקה של פורים, אך בזעיר אנפין אנו מגלים את זה גם בארבע הכוסות של פסח, אמנם לא בבת אחת, אבל מהכוס השלישית והלאה, היין לוקח קצת את ההגה לידיים, מאחר וזה בתוך האוירה של ארבע לשונות הגאולה, היין יוביל למחוזות נפלאים, של שירה בהתרגשות ושמחה גואה ופורצת גבולות.
הנה יין משובח שמסוגל בהחלט לעשות את ה'עבודה' הזו ביעילות.
לאחרונה התפרסם על היין 'תווית לבנה' 2021 של 'יקב פלם' שזכה להתברג לבין 100 היינות הטובים בעולם.
את אותו היין שזכה (2021) קשה להשיג אבל מה שיצא למדפי החנויות לאחרונה זה 'הווייט לייבל White Label 2023', ועליו אני אכתוב. (סגנון העשייה, בכל ארבעת השנים בו הוא נעשה, הם די דומים.)
היין כמו שמציגים אותו ביקב: כקונספט שלקוח מתחומי אמנות שונים, מטרתה לספק חוויה חושית טהורה, בשונה מתוויות בהן האינפורמציה תופסת מקום מרכזי בגישה שדוגלת במסירת פרטים מרבית: יקב, בציר, זנים, אזור, גישת ייננות. בחרנו ״להפשיט” את התווית עד כמה שאפשר ולספק, כמעט טעימה עיוורת. המיקוד חוזר לנוזל, לחוויה האישית, לקול הפנימי, למסר שהיינן מעוניין להעביר בסגנון Farm to Table בלי גורמים שמגשרים / מתרגמים את התחושות שהיין אמור להעניק וכו' עד כאן.
ועכשיו אגלה לכם מעט על היין
היין עשוי מבלנד של סירה, קברנה סוביניון, פטי ורדו, קברנה פרנק ומעט קריניאן. היינות התבגרו 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.
צבע אדום נוטה לסגול כהה, בריח פטל שחור ואוכמניות בשלים, מעט קפה ושוקולד, יין מאוד רך ונעים אבל זה רק ההתחלה, היין עדיין צעיר ויש לו עתיד.
כשרות: רבנות איזורית , בית יוסף .o.k המחיר: 170₪.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
