2024/12/28     כ"ז כסלו התשפ"ה

פרשת כי תצא תשפ"ד, פמילי בלנד, יקב טפרברג.

family18פרשת כי תצא תשפ"ד, פמילי בלנד 2018, יקב טפרברג

מסכת 'כלאים', מטפלת בנושא עירבוב בין צמחים שאינם מאותו המין, ומבארת בהרחבה מה נחשב אותו מין, ומה נחשב כמין אחר שאסור לערבב ביניהם, הנה המשנה הראשונה שם: "הַחִטִּים וְהַזּוּנִין [חיטת בר] אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. הַשְּׂעוֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, הַכֻּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, הַפּוֹל וְהַסַּפִּיר, הַפֻּרְקְדָן וְהַטֹּפַח, וּפוֹל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִית, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה" (כלאים א/א).

ההסבר נמצא במפרשי המשניות ובספרי ההלכה. אני מציין דוגמא זו כדי להראות ש'כלאים' זה לא רק בגפנים.

אבל בפרשת השבוע אנו מוצאים: 'לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם' (דברים כב/ט). למעשה שום פרי או תבואה אסור לגדל מעורבב, כפי שנאמר בהמשך הפסוק: 'הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם'. מדוע אם כן הציגה התורה את הכרם כדוגמא קלאסית של כלאים? תשובה לשאלה זו יודע מי שראה כיצד נראו הכרמים בימי קדם. רוב הכרמים היו לתצרוכת ביתית, מאחורי הבית הייתה סוכת כרמים, רוב הקיץ הפעילות המשפחתית הייתה בצל הגפנים. הם כיסו שטח אדמה של כארבעה מטר על ארבעה מטר, ומזה עשו יין למשך כל השנה. [כמובן שהיו גם כרמים מקצועיים]. עד היום אפשר לראות זאת בכפרים המרוחקים משאון העיר, בכל מקום מוצא בעל הבית [הגוי] לעשות ערוגות פרי וירק בין הגפנים, זה מקום נוח לגישה, ונמצא בפיקוח רוב שעות היום.

פגשתי יהודי שחזר מבולגריה, הוא נַפַש שם באחד הכפרים המרוחקים בין ההרים. מקום שעדיין מתנהל בסוסים ועגלות. בחנות הירקות המקומית מוכרים תוצרת מקומית שגדלה בחצרות בתי השכונה, וכשהוא ראה שהרבה הערוגות נמצאות ממש בין הגפנים, הוא תהה, הרי איסור כלאים נוהג גם בחו"ל [מדרבנן], ונכון שספק דרבנן לקולא, אבל הוא התלבט האם רוב הירקות אינם כלאים במקומות כאלה.

את הצד ההלכתי נשאיר לרבנים לדון בו, אבל תמונה זו מסבירה בברור, מדוע התורה ציינה דווקא את כלאי הכרם, כי בקיץ הכרם היא הבית למשך רוב שעות היום, ואכן כבר במקרא אנו מוצאים: 'וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה" (מ"א ה/ה). כמו כן ישנה הבטחה עתידית: "וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, וְאֵין מַחֲרִיד" (מיכה ד/ד). נאמרה עוד הבטחה: "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה" (זכריה ג/י). לא פלא שמוצאים את הסביבה הקרובה כראויה לגידולי ירקות, על כן זכתה הכרם להדגשה מיוחדת. (ההשגחה על הכרמים כיום, כוללת גם שלא יינטעו בטעות או בכוונה צמחים נוספים בין הגפנים).

מכאן אל הפלא: ישנו פיקוח ששום דבר לא יתערב עם הגפן, שהיא תגדל לבד, בלי שזיפים, בלי תפוחים, בלי פירות או קליפות הדרים בלי קפה או שוקולד. והנה פלא את כל אלו ועוד הרבה טעמים אנו מוצאים ביין, אם לא היה איסור כלאים, היינו טועים לחשוב שהשורש של הגפן 'גנב' את הטעמים הללו מהעצים השכנים. אבל לא. מאותה אדמה שהשזיף והתפוח מקבלים את הטעם שלהם, משם לוקחת גם הגפן את שפע הטעמים והניחוחות אל לתוך היין.

הנה ההצעה להשבוע: "יקב טפרברג" הוציאו יין חדש (500 בקבוקים בלבד) לקראת החגים הבעל"ט ושמו בלנד משפחתי FAMILY BLEND 2018.

היין הוא אכן ערבוב, יותר מחצי ממנו הם ענבי קברנה סוביניון, כשליש ענבי מרלו וכ10% ענבי סירה שהתבגרו שנה וחצי בחביות עץ אלון.

היין בעל צבע אדום רובי בוגר, ריחות של פירות אדומים בשלים, שזיפים טריים וניל ושוקולד, חומצה טובה וסיומת ארוכה.

14% אלכוהול. כשרות: בד"צ העדה החרדית, הרבנות מטה יהודה והרב מחפוד. והמחיר 150₪.

לחיים, כתיבה וחתימה טובה ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב