2018/12/18     י' טבת התשע"ט

יקב אהרונוף

טקס תרומות ומעשרות

מבוכרה להרי יהודה

סיפורו של יקב בהרי ירושלים שהתחיל לפני מאה וחמישים שנה בבוכרה כעזרה לקהילה היהודית במקום שצרכה יין כשר, והדור החמישי ממשיך את המסורת של יין כשר ומהודר. ויין ישמח לבב אנוש.

הרב א' הכהן

היקב נמצא בצידו של ההר הפונה לנוף פתוח ירוק והררי של הרי ירושלים, השקט והדומייה מהחיים העירוניים הסוערים ולעיתים עם קולות שירתם של הציפורים. באביב הדרכים המובילים אל היקב מקושטים בפריחת השקדייה ושאר עצי פרי, בקיץ עולים וצומחים להם כרמי האזור ויוצרים רובד ירוק, בסתיו נפרש האזור בשטיח טבעי של עלי השלכת ובחורף סוככים עננים כבדים שיורדים מטה בין ראשי ההרים בגובה העיניים וכשיורדים הגשמים ערוצי הנחלים מתמלאים במים זורמים.
ר' אלירן אהרונוב בעל היקב מספר לנו את סיפורו של היקב ובעצם את סיפורה של משפחתו שהוא דור חמישי בתעשיית היין.

תעשיית יין עבור הקהילה5
ייצור היין החל בבוכרה כעזרה לקהילות היהודיות שהיו צריכות יין כשר לקידוש ולהבדלה. מלבד ייצור היין היה מתעסק מולא יונה חיימוב גם באריגת בדים, כשרצה להרחיב את מאגר הסחורות שלו, לא התאפשר לו הדבר מבחינה חוקית, משום שחוקי הצאר הרוסי אסרו על היהודים לעסוק במסחר בצורה חופשית ובוודאי שלא לייבא או לייצא סחורות בתוך רוסיה ומחוצה לה. אבל כיהודי מצא מולא יונה פיתרון, הוא נסע למוסקבה וניפגש עם שגריר אירן ברוסיה והשגריר בתמורה ל-300 מטבעות זהב, הנפיק לכל המשפחה אזרחות אירנית.
כבעל אזרחות זרה התאפשר ליונה להרחיב את העסק ולסחור באופן חופשי ובינלאומי. אלא שכעת נוצרה בעיה אחרת, חלק מהחבילות שהיו מגיעות לבוכרה עבור חיימוב, פעמים רבות שהן היו מגיעות למשפחה אחרת בשם חיימוב, הפתרון הגיע בהחלפת שם המשפחה. אחת מהמכונות המיוחדות בעסק של מולא יונה היתה נקראת 'משין' (על שם החברה שייצרה את מכונה) ומכאן נלקח הרעיון להחליף את שם המשפחה ל'משינייב' ומעתה ואילך כל החבילות הגיעו ליעדן הנכון.
מולא יונה היה הראשון בתעשיית היין שעברה כמסורת מדור לדור וכך כאשר גדל בנו – "רבי" גם הוא המשיך את תעשיית ומסחר היין המשפחתי, עסק אותו ניהל רבי יחד עם רעייתו לבית מתת (מתתוב). אך לא לעולם חוסן, בעקבות מהפכת אוקטובר ועליית השלטון הבולשביקי הופסק המסחר הרשמי של חברת/משפחת משינייב ורבי קיבל לידיו להיות מנהל ראשי של מרכז מסחרי באזור מגוריו שהיה ברשות השלטון הבולשביקי.
בסתר המשיכה המשפחה לעסוק בייצור יין במרתף ביתם, את הענבים היו מביאים מכרמי האזור האיכותיים ובאותם כלים, הדבר היה נחוץ ביותר ליהודי המקום משום שיין כשר לא היה דבר בר השגה בשוק הכללי.
בשנת תרצ"ב, לאחר פטירתו של מולא יונה חיימוב - משינייב, מי שהיה הדור הראשון בתעשיית היין המשפחתי, החליטה אשתו לעזוב את בוכרה יחד עם בני משפחתה ולעלות לישראל, שוב סייעה להם האזרחות האיראנית שברשותם וכך התאפשר להם הדבר לעזוב את בוכרה, מי שלא הצטרף לנסיעה היה בנה הבכור, רבי, משום שבביתו היו ילדים קטנים, אך למרות זאת הוא צירף את בתו יחד עם הסבתא ואחיו שלום ומיכאל בכמיהה שיום יבוא והמשפחה תתאחד שוב בארץ ישראל.
פרנסתו של רבי נגדעה, תחת ממשלתו של סטאלין סבלו היהודים ממסע רדיפה קשה ואכזרי שכלל סגירת בתי עסק והחלת משטר רודני נוקשה בכל רחבי ברית המועצות. בתרצ"ח החל גל מעצרים נרחב ברחבי בוכרה, וכך גם מולא רבי נלקח למעצר, תוך כדי שהוא נפרד מחיק משפחתו, רעייתו מזל וילדו יוסף, מולא רבי נלקח למעצר במחנה ריכוז בטשקנט ממנו הוא לא חזר.
במקביל המשיכה רעייתו של רבי, האלמנה, להתפרנס בקושי רב ממכירת יין כשר וממכירת אלכוהול שהפיקה מזגי הענבים ומשאריות היין.
היין המשיך בארץ הקודש
H Rebi12לאחר פטירת אמו, החליט מולא יוסף, בנם הגדול של רבי ומזל לעלות אף הוא לישראל, ואולי גם להמשיך בארץ הקודש את מסורת היין המשפחתית, אותה החל סבו, שוב השתמשו בני המשפחה באזרחות האיראנית, ובחול המועד פסח תש"ו יצאו יוסף ואחיותיו מברית המועצות לאיראן ומשם לישראל, סיפור עלייתו של יוסף גם הוא סיפור מרתק.
בהגיעו לארץ ישראל הנציח יוסף את שם אביו שמת בידי בני עוולה ושינה את שם משפחתו לרבין, כרמז - בנו של 'רבי'. גם בישראל המשיכה המורשת המשפחתית בתעשיית היין, כאשר יוסף ומשפחתו ייצרו בביתם יין באופן עצמאי, יינות יבשים לצד יינות מתוקים, יינות קינוח לצד ריבות מענבים.
המשך המורשת
כשנישאה בתו של יוסף רבין לבעלה מר אהרונוף, החל כאן בישראל הדור הרביעי בתעשיית היין, בנם אלירן היינן והבעלים של 'יקב אהרונוף' גאה להיות הדור החמישי של תעשיית היין.
''את ניחוחות היין אני מכיר משנות נעוריי'' – מספר לנו ר' אלירן – ''מלבד שנשביתי בקסמו של היין, כשהתוודעתי לסיפורה של המשפחה ומורשת יהדות בוכרה המעטירה, החלטתי לתת לכך ביטוי והנצחה בדרך ייחודית''.
7בעקבות כך הקים ר' אלירן לפני כעשור את 'יקב אהרונוף' יקב בוטיק ייחודי, המייצר יינות איכות, ומספר את עברה המפואר של יהדות בוכרה, יינות היקב הקרויים על שם האבות המייסדים מנציחים את סיפורה של המשפחה בבוכרה וכך קם לו היקב הראשון בעדה הבוכרית ובכשרות המהודרת של בד"ץ איגוד הרבנים של הרב וועסטהיים. חלק מהמשך המורשת הוא ההקפדה על הכשרות קלה כבחמורה. "בשנה שעברה לא עשינו יין וגם הכרמים שאנחנו בשותפות איתם שבתו לגמרי בגלל שנת השמיטה. לפני חמש שנים עבר היקב למושב גבעת יערים שבהרי ירושלים".
היקב לא שייך לאיזו מערכת כללית של חברות שמחללות שבת או קיבוצים וכד' שהקשר שלהם בעניין שמירת תרו"מ הוא מקרי לחלוטין ורק בגלל הצורך לקבל הכשר לתוצרת ולהימכר. אין לנו מרכז מבקרים ל"צד היקב" שפותח שעריו בשבת.
אנחנו החלוצים שהקמנו יקב בוטיק בבעלות חרדית שמייצר יינות פרימיום. חלק מהרעיון של הקמת היקב היה לייצר יין משובח בכשרות מהודרת - שהרי ידוע שהיינות האיכותיים ביותר מיוצרים ובאים מארצות היין בחו"ל והם כמובן לא כשרים, כאשר רצו להביא יינות מאותם יקבים ועשו קו ייצור של יין כשר כבר הייתה נוצרת תדמית כללית שזה בטח מן הסתם כבר לא משובח כמו המקורי, כי כשרות ואיכות לא הולך כביכול ביחד.
4אם בעבר הלא רחוק מידי שבוע עשינו קידוש ונאלצנו לשתות יין פטישים או כאשר בחג הפסח שתינו ארבע כוסות היו מתעוותים פנינו מהיין שנאלצנו לשתות, היום זה כבר לא קיים.
היקב מתמקד בייצור יינות ברמת פרימיום מחלקות כרמים קטנות ואיכותיות מה שביקבים גדולים ותעשייתיים לא יכולים להרשות לעצמם להתעסק בזה.
כל מיכל יין וכל חבית יין מקבלת תשומת לב מוקפדת ברמה הפרטנית ביותר מה שביקב גדול נעשה ברמה הכללית והסטטיסטית.
זאת זכות גדולה עבורי, אומר ר' אלירן, שבני התורה יברכו ברכת הגפן ואפילו ברכת הטוב והמטיב על מוצר שעמלת עליו במשך שנים רבות ובסופו של דבר מברך עליו תלמיד חכם.

יתד נאמן מוסף שב"ק נח תשע"ז

לעמוד היקב