2021/10/18     י"ב חשון התשפ"ב

פרשת נצבים תשפ"ב, קברנה סוביניון, יקב טברנקל.

פרשת נצבים תשפ"ב, קברנה סוביניון רזרב 2017, יקב טברנקל

פרשת 'נצבים' היא המשך הקללות של פרשת 'כי תבוא', הפרק הקודם פסוק ס"ח מסיים: "והשיבך ה' מצרים... והתמכרתם שם לאויביך", אחר כך ישנם פסוקים אחדים המתארים את הברית, ובפרשה שלנו מפסוק י"ח ממשיכים אִיּוּמִים אֲיוּמִים. ממש באמצע מופיעה קריאת התפעלות: "אתם נצבים היום"! מצטט רש"י את מאמר חז"ל: [בהמשך, בפסוק י"ב] למה נסמכה פרשת 'אתם נצבים' לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ מארבעים ותשע שבתורת כהנים [פ' בחוקתי בחומש ויקרא], הוריקו [החווירו] פניהם, ואמרו: "מי יוכל לעמוד באלו"? בגמרא זה מופיע בלשון 'פגה דעתם' (מגילה כה/ב), התחיל משה לפייסם: "אתם נצבים היום", הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימים לפניו (עד כאן).

אני לא מבין, האם חז"ל מבקשים לומר שרשימת הקללות אינה אלא רעמים וברקים? האם הם אומרים לנו לא לקחת את זה ברצינות? חס וחלילה! אם משה רבינו היה רואה שהעם לא לוקח את זה ברצינות, הוא היה מביא להם תמונות תופת מהגהינום. דווקא בגלל שהם החווירו ופחדו, אמר להם משה רבינו: 'זה מה שה' רוצה'. הוא אינו רוצה לראות חלילה שום אסון, הוא מבקש שתיקחו את החיים ברצינות, ותבינו שהדרך הרעה מובילה לאסונות.

עם תובנה זו ננתח את המילה 'ניצבים'. 'ניצב' זה לא 'עומד', אלא 'יציב' כלומר  עמידה איתנה (רשר"ה). חז"ל מגלים לנו מהיכן הגיעה היציבות הזו. היסורים המאיימים באופק, הם אלה שמעניקים יציבות, שנאמר: "המוליכך במדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וצמאון, אשר אין מים... למען ענותך ולמען נסותך, להיטבך באחריתך" (דברים ח/טו-טז. תנחומא נצבים). ישנו פתגם ציני אך נכון: "כל מה שלא הורג מחשל". מי שאינו נרתע מקשיים, ומצליח להתגבר עליהם, אחריהם הוא יהיה יותר חזק.

חז"ל אומרים: "הפוסק משנתו לדברים בטלים, מאכילים אותו גחלי רתמים" (חגיגה יב/ב). מה ביניהם לבין שאר גחלים? 'רותם' הוא שיח מדברי, במדבר מי שאינו קשוח לא מצליח לשרוד. מגזע קשוח של רותם מפיקים גחלים שבוערים זמן רב.

עם ישראל נמשל לגפן: "גפן ממצרים תסיע, תגרש גוים ותטעה" (תהילים פ/ט). גם החלום של שר המשקים על שלושת שריגי הגפן מתכוון לתכונות בעם ישראל (חולין צב/א). בתנאי קושי מתפתחת איכות. כלל זה נכון לא רק בגזע, אלא גם בפירות. אמנם לא תמיד פרי קטן ומצומק זו ברכה. אם רוצים למכור מלפפונים, ככל שהם יהיו גדולים ובשרניים, הם ישקלו יותר, והרווח יהיה רב יותר. לא כן בענבים. ביקב מרוצים מיבול שכל ק"ג ענבים מפיק רק 750 CC. במקום 900 [כ20% גרעינים, קליפות ובלאי], זה אמנם יוצא יותר יקר בחמישה עשר אחוז, אבל זה יותר משובח לאין ערוך. מה קרה? מה כל כך טוב בענבים מצומקים? כשהגפן במועקה, את הכמות היא מעבירה לאיכות. מענבים תמציתיים, עושים תירוש מאד מתוק, אבל לא יוצא ממנו יין מתוק יותר, כי הסוכר הופך לכהל, והתוצרת היא יין איכותי.

קושי ומאמץ הם מילת המפתח, ובכל זאת אנו מאחלים זה לזה שהכל יבוא בקלות, מפני שאבותינו כבר סללו את הדרך, הם כבר התאמצו עבור כל הדורות, אנו 'נצבים' כיום  על דרך המלך שסללו קדמונינו, בביטחון זה, ניכנס בעזרת ה' לשנה החדשה, בבריאות, בנחת, בשמחה, ושימלאו כל משאלות ליבנו לטובה וברכה.

נ.ב.

כבר כתבתי בשנים הקודמות, שאת השנה החדשה צריך לפתוח ברגל ימין, נחמיה ציוה את הבאים לארץ ישראל להתארגן עם שפע של מזון משובח, ויינות טובים  על שלחן החג לכבוד ראש השנה  (נחמיה ח/י). כשאנו חוזרים מבית הכנסת, הדבר הראשון שנכנס לפה הוא היין, בו נעשה את הפסיעה הראשונה של השנה החדשה, הבאה עלינו לששון ולשמחה.

היינות המומלצים הם מה שהמלצתי כל שבוע במדור המלצה לשבת. ואם אתם רוצים להכיר גם את המלצות היקבים השונים אפשר להיכנס לעמוד העדכונים שבאתר, שם תפגשו את היינות החדשים.

אבל פטור בלא כלום אי אפשר ולכן אשתף אתכם ביין שטעמתי השבוע.

'יקב טרבנקל' נמצא במושב צוריאל בגליל העליון ומשם מגיעים גם הענבים. ביקב משתדלים לעשות יינות שמתאימים לטרואר המקומי, ומה שטעמתי הוא "קברנה סוביניון רזרב" שמתאים במאפיינים לזן הקברנה. מעט ירקרקות, פלפל, אקליפטוס וחומצה נכונה וטובה. היין התיישן בחביות 15% חודשים ויש בו 14.5% אלכוהול.

כשרות: רבנות מקומית והרב ווסטהיים (מבציר 2018 גם העדה החרדית). מחירו כ100₪.

לחיים, כתיבה וחתימה טובה, שנה טובה ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב