2020/01/18     כ"א טבת התש"פ

פרשת וישב תש"פ, עלמיא, יקב אבוהב.

almaya16פרשת וישב תש"פ, עלמיא 2016, יקב אבוהב

חבר הכנסת זלמן ינקלביץ' ז"ל היה מחנך עוד בפולין של לפני השואה, הוא הנהיג בבית הספר שלו שילמדו חומש לפי הסדר, ולא לפי פרשת השבוע, אחד ממתנגדי החידוש הזה ראה אותו עומד בתור אצל בעל ה'אמרי אמת' ז"ל, והוא נדחף בלי תור, הגיע אל הרבי 'להלשין' שהמהפכן עומד בתור. הרבי אמר לו: "תיכנס יחד איתו". כשרבי זלמן נכנס, נדחף גם ההוא, הרבי שאל אותו: מה יש לו לומר. האיש סיפר: שזה חידוש שלא היה מאז ומעולם, תמיד הילדים למדו  פרשת השבוע. פנה הרבי אל רבי זלמן: 'מה בפיך'? ורבי זלמן אמר שבצורה הזו, את פרשת פרה אדומה ילמדו הילדים כל שנה, כי היא בתחילת פרשת 'חוקת', ולפרשת ציצית לא יגיעו אף פעם, כי היא בסוף פרשת 'שלח'. פנה הרבי אל המתנגד: "מה יש לך לענות"? המתנגד החריש והרבי הסכים עם רבי זלמן, ואכן עד היום לומדים הילדים לפי הסדר, פרק אחר פרק. למה אני מזכיר את זה? בגלל שבסוף פרשת וישב כתוב: "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ/כ).

הנושא של יום הולדת חובק זרועות עולם. כאשר נפל להמן הרשע הפור על ז' באדר הוא מאד שמח, כי ידע שזה תאריך הפטירה של משה רבם של בני ישראל, ובכך הוא הבין שזה יום מועד לפורענות, אך הוא לא ידע שזה גם יום ההולדת של משה (מגילה יג/ב), ועל זה כותב רש"י שם: "כדאי הלידה שתכפר על המיתה". כך מוצאים אנו פעמים רבות שיום הולדת  מהוה סימן טוב.

אבל יש גם התייחסות שונה ל'יום הולדת', לאורך ההיסטוריה נקבעו עליו כמה וכמה דעות. פרעה עשה משתה, כי אצל גוי זה פשיטא, הוא הרי חייב רק בשבע מצוות הגיוניות וברורות, ממילא קל לו לחצות בשלום את מסלול החיים, ויש לו סיבה טובה לעשות חגיגה מהעובדה שהוא נולד, והכל פועל סביבו לשביעות רצונו.

אבל מה עושה יהודי? הרי יש לו 613 מצוות, כשהחלוקה היא: יותר דברים שאסור לעשות, מדברים שצריך לעשות. יש אפשרות לעבור את המסלול הזה בשלום, אבל זה לא פשוט, האם על ה'לא פשוט' הזה יש לחגוג?  במפורש נמנו החכמים והגיעו למסקנה "נח לו לאדם שלא נברא" (ערובין יג/ב). ואכן עד עצם היום הזה לא הגיעו חכמי ישראל לעמק השווה. הרבה מהם היו עורכים ביום ההולדת סעודה, מברכים ומודים, והאחרים היו עושים מזה יום של חשבון נפש. רבי אליהו דוד רבינוביץ זצ"ל, 'האדר"ת' מעיד שבכל שנה ושנה ביום ההולדת שלו, הוא לא היה ישן בלילה, אלא מסתגר בחדרו בחשבון נפש, מצד אחד מאד שמח להתחבר לעם האמת, ומאידך חישב מה עשה במשך כל השנה, והאם הוא מצליח להצדיק את קיומו.

רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל ראה את בני ביתו מתכננים להכין סעודה לכבוד יום ההולדת שלו, הוא מחה בהם, ציטט את הפסוק: "אל תשמח ישראל, אל גיל כעמים" (הושע ט/א), ואמר להם שרק לפרעה ולשאר הגויים עושים כאלה חגיגות.

הדוגמא לצדדים בעד ונגד הינם פשוטים, ראש השנה הוא הרי יום ההולדת של העולם "היום הרת עולם", ובו בעצמו מוצאים אנו את שני הצדדים, זה גם יום דין רציני ומלחיץ, ומאידך במפורש נאמר על יום זה: "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, ושילחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו, ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח/י).

יש עוד להאריך בנושא 'יום הולדת', אבל כבר מתחילת המאמר קפצה השאלה: "היכן היין בתמונה"? מסתבר שגם ליין יש 'יום הולדת'. כל שנה ושנה, בשעה שהגפנים מתחילים להוציא 'סמדר', כלומר: מתחיל להראות פרח, שאחר נשירת העלים יתגלה ענב קטן. בתקופה זו מתחילה תסיסה מחודשת בכל חביות היין שבמרתפי היקבים (משנה גיטין ג/ח, ובגמרא: גיטין לא/א). כיום כשיש ביקב טמפרטורה מבוקרת, וביין מוסיפים חומרים משמרים וכדו', היין לא יכול להיזכר ביום ההולדת שלו.

אבל מעניין שדווקא ליין יש יום הולדת, לא לאבוקדו ולא לגבינות. וחכמי ישראל דנים האם יום הולדת זה משהו שמח או משהו רציני, ובדיוק דיון כזה יש על היין, האם טוב לשתותו, או שזה מסוכן. גם ביום הולדת וגם ביין, תלוי מי הוא האדם וכמה הוא שותה, מי שנאמר עליו: "אשרי יולדתו", או "נעשה אדם נאמר בעבורך", הוא גם זה שכוס יין תעשה אותו יותר טוב.

קיימים עדיין בשוק יקבים שמייצרים יין פראי, בלי חומר משמר, ובתנאי איכסון פשוטים, הוא 'יזכור' את יום ההולדת שלו. הטעם של יין פראי משתנה מבציר לבציר, כי אין אפשרות לשלוט על התוצרת, אבל גם בלי שלטון, יוצאים דברים מאד משובחים, לכבוד הדרשה מתאים היה להציע יין כזה מ"יקב אבוהב" שעושה את היינות בצורה טבעית, החל בעבודת ידים ממשיך עם סחיטות עדינות ללא מכונות, וכלה בזה שלא משתמשים בחומרים משמרים.

ליקב אבוהב יש כמה וכמה סדרות וסוגי יין, זניים וערבובים, השבוע, לכבוד המאמר פתחתי בקבוק שנקרא "עלמיא" 2016. הרכב היין: 40% סירה, 30% קברנה סוביניון, 20% מרלו ו10% פטי וורדו. היין שהה 18 חודשים בחביות עץ אלון, הצבע האדום של היין מעט דהוי, וזה בעיקר בגלל שאין ביין ביסולפיט (S02 או גופרית דו חמצנית) הביסולפיט חוץ מכל מעלותיו וחסרונותיו הוא גם שומר ומחזק את צבע היין וכשאין ממנו בבקבוק היין מאבד את הצבע יותר מהר.

ליין יש ריחות של פירות יבשים וקצת קוקוס, בטעם, יש משהו שמזכיר מיץ שזיפים מרוכז יחד עם חומצה טובה שכנראה היא זאת שמחזיקה את היין. כל הכבוד.

כשרות: רבנות מקומית, הרב בנימין הלוי גרובער - מונסי, בד"צ מחזיקי הדת בעלז ובד"ץ בית יוסף.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב