מדוע ניתן לקדש על מיץ ענבים?
בגמרא נאמר: "סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום", והיינו שניתן לקדש על מיץ ענבים, ואין צורך להמתין עד שיתסוס ויֵהפך ליין.
וכתבו הפוסקים, שמצוה מן המובחר לקדש על יין ישן, דהיינו שעברו עליו לפחות ארבעים יום מעת סחיטתו מן הענבים.
ויש שהקשו, שהרי נאמר בגמרא שברכת 'בורא פרי הגפן' נתקנה על היין משום שהוא סועד את הלב ומשמֵּח, ואילו מיץ ענבים שלא תסס, אינו משמֵּח? ותירצו שכיון שהמיץ ראוי לההפך ליין, הוא נחשב כיין.
וכתבו עוד, שאף שיין שאינו משכר פסול לנסכים, והגמרא מקבילה את כשרות היין לקידוש לכשרותו לנסכים, אין ההקבלה אמוּרה לענין זה של יין המשכר. [שו"ע ערב, ב, ומשנ"ב ה; ביאורים ומוספים דרשו, 11]
האם ניתן לקדש על מיץ ענבים מעורב במים?
מיץ ענבים טרי שעדיין לא הוציאו ממנו את החרצנים והזגים, אינו נחשב ליין כלל, ופסול לקידוש. ומיץ ענבים שעבר תהליך המונע תסיסה, ואינו מסוגל עוד לההפך ליין – יש אומרים שדי בכך שבטרם עבר תהליך זה היה ראוי לההפך ליין (ראה לעיל), והוא כשר לקידוש; ויש פוסלים מיץ זה לקידוש.
הוספת מים למיץ ענבים טהור כדרך שמוסיפים ליין – יש אומרים שניתן להוסיף בהתאם לחוזק טעם המיץ, אך נחלקו אם המים מצטרפים להשלים לרביעית, או שנדרשת רביעית מהמיץ; ויש אומרים שאף תוספת של מעט מים פוסלת את מיץ הענבים, אך הנוהגים על פי הקבלה להוסיף מעט מים ליין סמוך לקידוש, יכולים לנהוג כן גם במיץ ענבים. [ביאורים ומוספים דרשו ערב, 10-11]
יין שעמד בבקבוק פתוח במקרר – האם כשר לקידוש?
בספר מלאכי נאמרה תמיהה על מקריבי קרבן בעל מום: "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ, אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ?" (פֶּחָה = שליט). בדרכה של תמיהה זו, נתנו רבותינו ז"ל טעם לאיסורים דאורייתא ודרבנן שונים, האוסרים שימוש בדברים פסולים, מאוסים וכדומה, לצורכי המקדש, או לצורכי מצוה.
כך גם בנוגע לקידוש וההבדלה – אסור לקדש ולהבדיל על יין שריחו רע, וכן אסור לקדש ולהבדיל על יין שהיה מגולה למשך זמן מה, מחשש לקלקול טעמו וריחו. ויש אומרים שאף בדיעבד, אם קידש ביינות אלו, צריך לשוב ולקדש. ולכתחילה יש להחמיר אף ביין שהתגלה לזמן קצר.
יין ששהה בבקבוק פתוח בארון סגור או במקרר – יש אומרים שאינו נחשב למגולה. [שו"ע ערב, א, משנ"ב א-ג, וביה"ל אין, וד"ה על; ביאורים ומוספים דרשו, וראה עוד שם, 4-6]
