2024/04/29     כ"א ניסן התשפ"ד

פרשת שמות תשפ"ד, יער יתיר, יקב יתיר.

yaarפרשת שמות תשפ"ד, יער יתיר, יקב יתיר

בפרשת השבוע משה רועה צאן, מגיע להר ה', דהיינו הר סיני, בחז"ל כתוב שהוא לא נקלע לשם במקרה, אלא ידע שיש שם דברים מיוחדים והלך בכוונה תחילה לבדוק, לראות ולחוות. אכן הוא ראה סנה בוער באש, ה' התגלה אליו בלבת אש, משה התקרב, והנה ה' אומר לו: 'של נעליך', הפעם היה זה בלי לבת אש, פשוט קריאה. להיכן נעלמה האש? התשובה: משה התקרב לראות. ואכן שמע קריאה לעצור, זו לא הייתה קריאה בשביל השליחות, אלא "אַל תִּקְרַב הֲלֹם! שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג/ה). קריאה זו מלמדת שכדי להתקרב צריך להתכונן, לא קופצים מתוך הצאן את הר ה'. זהו הנאמר: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (עמוס ד/יב). אחר כך הטיל עליו ה' את השליחות ומשה סירב, בתורה יש פירוט קצר על הדין ודברים שהיה שם, אבל חז"ל אומרים שזה ארך שבעה ימים. זה לא ברור, שבעה ימים צריך הקב"ה 'לשכנע' את משה קבל את התפקיד? שבע שניות, או שביעית שניה, לא מספיק לה' לעשות זאת? התשובה היא שה' יכול לעשות כל דבר כהרף עין, אבל בלב האנושי נספגים הדברים לאט. משה צריך להפנים את השליחות, כך זה בכל דבר ודבר, לא קופצים לבית הכנסת, ולא קופצים לשום משום רציני. שלמה המלך מגדיר זאת: "אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי" (קהלת ב/ט), מבארים חז"ל: 'חכמה שלמדתי באף - בקושי, היא זו שעמדה לי'. שהרי מה שבא בקלות הולך בקלות. כלל זה אינו רק בנושאים רוחניים, אלא הוא חובק את כל מערכות החיים. חז"ל מתארים זאת כך: "מי שאביו הניח לו ממון רב, והוא רוצה לאבדו, ילבש בגדים עדינים ישתמש בכלי זכוכית שבירים, ישכור פועלים ואל ישב עמהם" (ב"מ כט/ב). מי שהרוויח בעצמו את הכסף, לא יעשה כאלה דברים פזיזים, כי הכסף שלו באמת. מכאן נגיע אל היין, באמת יש בו טעמים מעניינים, אלא שהם קצת חבויים, מי שעושה קידוש, לוגם בִּין-רֶגַע רוב כוס, מעקם את פניו מהחריפות והחמיצות, הוא באמת לא יבין מדוע צריך לקנות יין בחמישים שקלים, אם החמישה-עשר מגעיל באותה מידה, וכשהוא שומע שיש גם יין בשלוש מאות ובחמש מאות שקלים, הוא לא יכול להאמין שזה המחיר, כי הוא טעם כזה דבר פעם באיזושהי שמחה משפחתית, וזה 'מגעיל' בדיוק כמו האחרים. אני כיינן ותיק, מבטיח לכם שהוא צודק. כשאני פוגש אחד כזה, אני מספר לו שהיין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, שמוכן לצדיקים לעתיד לבוא, גם הוא בנוי על אותו עקרון. מיין לא יוצא ליקר שוקולד, ולא מייפל דבש, יין זה יין.

ראיתי פעם מישהו שתה בירה לבנה, נשאר לו  קצת פחות מרבע כוס, אחד מבני משפחת החתן או הכלה הסתובב בין השולחנות עם בקבוק של בסביבות שלוש מאות שקלים, ומזג לכל אחד קצת, והלה עם רבע כוס בירה הגיש את הכוס שלו, לתוכה נמזג יין בערך באותה כמות הבירה שהייתה שם. כשהאיש יחזור הביתה, הוא יהיה מוכן להישבע שאנשים שוטים! משלמים על הגועל ההוא שלוש מאות שקל לבקבוק.

הדרך להשתכנע שביין יש הפתעות מעניינות, הוא להתכונן. צריך יין טוב. יש לי ברוך ה' שפע הצעות, ודרך אגב הרבה אנשים באים אלי ואומרים: "את זה אני אוהב", אני אתן להם, למה לא? אבל אני גם מציע: 'תנסה משהו אחר', באותה רמה של הדברים שאתה אוהב. לא כל מי ששומע בקולי חוזר מתלהב, אבל הרבה מרוצים מההצעה, הסיבה פשוטה, אנו קצת שמרנים, זוכרים 'מרלו', 'קברנה' ושאר הדברים שהיו פופולריים לפני שלושים שנה. אבל לאחרונה הייננים החלו לדרוש עוד זנים, שמניבים תוצרת מצוינת. תביטו בתוויות של הבקבוקים החדשים, תגלו שם הרבה שמות שלא הכרתם בעבר.

עכשיו לעניינינו: כיצד להנות מהיין המומלץ? קודם כל לפתוח את הבקבוק לפחות שעה לפני השתיה. הכי נכון לפני שהולכים לתפילת מנחה וקבלת שבת, למזוג מעט יין לכוס קוראים לזה להוריד כתפיים מהבקבוק ומיד לסגור בקלילות, החמצן שחדר בשעת הפתיחה כבר יעשה את העבודה. השלב הבא לא ללגום רוב כוס בנשימה אחת, אלא לקחת קצת, לגלגל על הלשון, מתחת הלשון, להקשיב לטעמים, בלי לקרוא את התווית של הבקבוק, לנסות לזהות לבד, איזה טעמים נחשפים. דעו לכם שכאשר יושבים עשרה ייננים לטעימה, כולם מסכימים על אותם טעמים. אין המצאות ואין דמיון.

לסיכום, דבר טוב שבא בהפתעה, לא קולטים שהוא טוב. צריך לחשוב עליו לפני כן, להתרגל אליו ולקבל בדיוק את מה שהוא מסוגל לתת. כשאנו יושבים בסעודת שבת ולוגמים קצת יין, זה יכול להיות קרש קפיצה, על היין חשבת, המחשבה שִׁפְּרָה, עכשיו נחשוב על השבת, והמחשבה תשפר שבעתיים.

השבוע פרשת שמות, בני ישראל הופכים ממשפחה לעם, לכבוד כזו שבת מרוממת, ההנה ההצעה:

'יער יתיר' 2020 הוא בלנד של 38% קברנה סוביניון, 33% פטי ורדו, 17% מרלו, 12% קברנה פרנק.

מבוסס בעיקר על ענבי קברנה סוביניון ופטי ורדו, כאשר הקברנה תורם את ה'בשר' בעוד הפטי ורדו מהווה את 'שלד העצמות' – טאנין וגם את הצבע האדום\בורדו הכהה שנמצא בכוס.

יין מלא עצמה, חמיצות וגם פירותיות רעננה, ריחות של פירות אדומים בשלים כשברקע מריחים תבלינים ועץ עדין.

היין התבגר 15 חודשים בחביות עץ (225 ליטר) שרק מקצתן חדשות, ומשווק לאחר התבגרות נוספת של כשנה וחצי בבקבוק.

אלכוהול: 14.5% המחיר 310 ₪ כשרות: רבנות מקומית והרב רובין.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב