2024/05/01     כ"ג ניסן התשפ"ד

פרשת לך לך תשפ"ד, רמת ירושלים, יקב רמת חברון.

פרשת לך לך תשפ"ד, רמת ירושלים 2016, יקב רמת חברון

לוט הוא הכוכב המעורפל של הפרשה, אוהב את הַדּוֹד, הולך איתו לכל מקום, אבל קצת בזיגזגים.

מגיע לו שכר על שלא הלשין לפרעה שהדוד הטוב משקר, בורח לסדום, ובמדרש ישנה רשימה של מעידות. אני רוצה לגעת באחת מעניינת.

נאמר בפרשה: "וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט, וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" (בראשית יג/ז). לכאורה אין קשר בין שני חלקי הפסוק, אבל רש"י מצטט את מה שאומרים על כך חז"ל: לפי שהיו רועים של לוט רשעים, ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים: "נִתְּנָה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל", [אבל זו טעות, כי] הכתוב אומר: "הכנעני והפרזי אז יושב בארץ" ולא זכה בה אברם עדיין (עד כאן רש"י). בְּ'לוֹמְדֶס' מסבירים את הויכוח, האם קניין הגוף, גורר גם קניין פירות. את הנושא הלמדני נשאיר ללמדנים, אבל אנו צריכים לנתח את הנפש החצויה הזו של לוט. הוא מאמין בקב"ה בכל נימי נפשו. ה' הבטיח לאברהם את הארץ, אז מה השאלה? בטח שהארץ היא של אברהם, מה שה' אומר זה חייב להיות אמת! אמת! אמת!

רגע, אבל ה' אמר שלאברהם יהיו ילדים! ואז לוט כבר לא יורש אותו! "מה"?? "יהיו ילדים"? 'הצחקת אותי'! אברהם כבר זקן, היכן ראית שלזקן נולדים ילדים? "אבל ה' הבטיח"! נו, אז הוא הבטיח, אבל זה לא ריאלי, ואין צורך להתייחס להבטחה הזו ברצינות.

יורשה לי להעיר שאין לי עניין לזלזל בלוט, אלא בממשיכי דרכו לדורותיהם. שלוקחים את הדברים של ה' רק היכן שזה נחמד, מתאים, חגיגי ורווחי. זו אמונה שטחית ורדודה שמתאימה לעובדי האלילים, חז"ל מגדירים אותם 'עומדים על אלהיהם' (ב"ר סט/ג). כלומר: מכתיבים לאלהים מה לעשות, כיצד לברך ובמה.

לכאורה ההגדרה על לוט שכולנו מכירים: "שכור כלוט" (ערובין סה/א). על שכרותו המפורסמת של לוט, נקרא בפרשה של שבוע הבא. לשיכור ישנה תכונה זהה, אלא שאצל לוט זה היה כרוני, בעוד שאדם נורמלי המפריז בשתיה, עתיד להתפכח כעבור שעות אחדות. אבל בשעה שהיין הולם, "כל העולם נראה בעיניו כמישור" (יומא עה/א). הכל מותר, אני בעל הבית, אני קובע, וגם לקב"ה אני אסביר מה אני רוצה, ומצפה שהוא ימלא, לא את הבקשות שלי, אלא את הפקודות שלי.

דרשה זו אינה אומרת שמעתה נפסיק לשתות יין, אלא דורשת ביקורת, שתיה מתונה לא רק שהיא מותרת אלא רצויה ומומלצת. [כמובן שעם המגבלות שרופאים דורשים, יש אנשים הנוטלים תרופות שאלכוהול לא מסתדר איתן, גם רגישים לסוכר ולחץ דם, צריכים לקבל הנחיה, מה מותר וכמה, בדרך כלל כולנו זקוקים להנחיה זו, ואז נוכל לשתות בשמחה ובבריאות הגוף והנפש].

והשבוע על יין שטעמתי לאחרונה מיקב 'רמת חברון'.

'רמת ירושלים', בלנד 2016 של קברנה ומרלו בחלקים שווים הענבים מגעים מאיזור חברון והרי ירושלים, יין מאוזן ונעים לשתיה, פירותי מעט תבלינים, חומצה עדינה וסיומת ארוכה ונעימה.

היין התבגר בחביות עץ אלון 18 חודשים.

14% אלכוהול. המחיר: 150 ₪. כשרות: רבנות מקומית, o.u, בד"ץ מחזיקי הדת-בעלז, הרב גרובער-מונסי, בד"צ איגוד הרבנים-ווסטהיים והרב מחפוד.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב