2024/04/30     כ"ב ניסן התשפ"ד

חג השבועות תשפ"ג, לבנים, יקב ירושלים.

חג השבועות תשפ"ג, לבנים, יקב ירושלים

הכל מכירים את מאמר חז"ל שבמעמד הר סיני כפה עלינו ה' את ההר כגיגית (שבת פח/א). יש על כך שאלה מפורסמת, הלא העם הכריז 'נעשה ונשמע', מדוע לכפות? והתשובה, גם היא ידועה, ההסכמה היתה על התורה שבכתב והכפיה היתה על התורה שבעל פה, אותה קיבלו אחר כך ברצון בעקבות נס פורים, כנאמר: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר" (אסתר ט/כז). עד כאן עדיין לא אמרתי שום חידוש, אלה דברים מפורשים, ברורים וידועים, ואף כתובים במפורש בגמרא במסכת שבת שם. אבל יש לי שתי שאלות: א. מה זה 'גיגית'? ב. מדוע צריך לכפות?

כדי לענות תשובה לשאלה: 'מה זה גיגית', לא מספיק להכיר את כלי הכביסה שבמרפסת האמבטיה, אלא להכיר את הרש"י על הגמרא הזו, רש"י אומר: "גיגית, שמטילים בה שיכר". כך אומר רש"י גם במקומות נוספים. תראו למשל את המילה הראשונה בגמרא וברש"י במסכת שבת דף קט/א.

על הנאמר: "למנצח על הגיתית" (תהילים ח/א), ישנה במפרשים הצעה שהכוונה לגת שדורכים בה יין. יתכן ש'גיתית' זו גת קטנה. ממילא גם 'גיגית' יכולה להתפרש כך. אם 'גת' חצוב בסלע משרת יקב, הרי ש'גיגית' משרתת יקבי בוטיק. אכן עד עצם היום הזה, אלו שעושים יין ביתי בכמויות קטנות עושים כך. אולי הוסיפו דווקא את האות ג', ולא כינו אותה 'גיתית, כי בגלל שדורכים בה ענבים, עושים לה תחתית עבה וחזקה, על כן אפשר גם להפוך אותה, ולהשתמש בה ככיסא ישיבה, ואף כבמה לעמוד בה במקום ציבורי, ולהכריז מעליה (כתובות מט/ב).

אחר בירור זה, הבה נרענן את הזכרון שהפסוק: "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן" (שיה"ש ב/ד), מתכוון למתן תורה. ממילא כפה הר כגיגית, זה נקרא שהקב"ה נעל אותנו בתוך מרתף יין. לכאורה זה מצויין! אין בכך כל רע, כפי שמבטא זאת האור החיים הקדוש: "אם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוּב-התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם" (דברים כו/יא).

אם נתקדם עוד פסיעה, ניזכר שהכפיה [=גיגית השיכר והיין] הייתה על התורה שבעל פה. מי אינו מכיר את הפסוק: "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (משלי ט/ה), 'לחם' = התורה שבכתב. 'יין' = התורה שבעל פה (פי' הגר"א שם). 'יין' הוא גם סודות התורה, שהרי לשניהם יש גימטרייה זהה =70, ועל כך אומרים חז"ל: "נכנס יין יצא סוד" (ערובין סה/א). השבוע חג השבועות, מי לא יאכל עוגת גבינה? גם 'גבינה' היא 70 בגימטריה. גם היא 'סוד' אבל הפוך מיין, שם לוקחים מאכל [ענבים], ועושים ממנו משקה, ואילו בגבינה לוקחים משקה [חלב] ועושים ממנו מאכל.

את ה'יין' הזה שצריך היה לכפות עלינו, קבלנו לבסוף בשמחה, מתי? בפורים! זה התחיל במשתה אחשוורוש, ונגמר במשתה של כל אחד ואחד מאיתנו.

את התשובה  לשאלה הנוספת: "מדוע צריך היה לכפות", אני משאיר לשבוע הבא, בעזרת ה'.

איני ממליץ השבוע על מה לשתות, כי אם נשתה משהו משובח, נקח עוד כוס, ואולי אחר כך עוד אחת, וזה יהיה קצת על חשבון העירנות הרצופה של ליל חג השבועות. אבל לשבועות בבוקר, ולמשך השבת שאחריה, יש לי שתי הצעות מעניינות: בשבועות האחרונים טעמתי את היינות של 'יקב ירושלים'.

היינות הלבנים מבציר 2021 שכוחם עדיין במותנם והם עשויים לעילא ולעילא מדוייקים ומתאימים למזג האוויר החמים בתקופה זו.

שרדונה סדרת VINTAGE בלי חבית בכלל, ריחות הדרים טריים, הרבה אשכולית, פריך ורענן, סיומת ארוכה ונעימה. המחיר כ40 ₪ (3 במאה).

סוביניון בלאן סדרת PREMIUM מהרי ירושלים -הר ברכה, ללא שהיה בחבית, אחרי 3 חודשים במיכל יצא משהו נהדר, הריח, בהתחלה פרחוני מתקתק סגנון ניו זילנד, בהמשך מתחדד לכיוון הלימוניות, גם הטעם מתחיל בפירחוניות וטעמי פירות עשירים כגון פסיפלורה, וממשיך לכיוון החדות הלימוניות. המחיר כ65 ₪ (2 במאה ועשרים)

ומעל הכל שרדונה רזרב סדרת טחנת הרוח - THE WINDMILL PROJECT גפנים מהרי ירושלים, לאחר התסיסה שכב היין בחביות עוד כחצי שנה עם השמרים (סורלי),ריח נפלא ומשכר של יין לבן טוב. חמאתיות נכונה גוף בינוני/קל, חומצה מדוייקת אגוזיות טובה. יין מאוזן. שמחיר כ90 ₪.

לחיים, שבת שלום וחג שמח

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב