2024/04/27     י"ט ניסן התשפ"ד

פרשת חיי שרה תשפ"ג, כרם מרום, יקב אור הגנוז.

marom cab19פרשת חיי שרה תשפ"ג, קברנה סוביניון 2019 כרם מרום, יקב אור הגנוז

בלעם הרשע ביקש 'תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים' (במדבר כג/י). כלומר: כמו אבותינו הקדושים, שהיו ישרים, ועל שמם נקרא ספר בראשית 'סֵפֶר הַיָּשָׁר' (יהושע י/יג. ש"א ב/יח. ע"ז כה/א). חשוב היה לטיפש העקום הזה למות כמו הישרים, כי קו ישר חייב להגיע אל היעד, בעוד שאם יש בו עיקולים, שמאלה, ימינה, למטה ולמעלה, הוא יכול להמשיך להסתבך, להתלבט ולהתבלבל, באלף מסלולים שירחיקו אותו מהתכלית ויובילוהו לכיוון ההפוך מהמטרה. ליושר המוחלט של האבות, נציג שתי דוגמאות מתוך הפרשה.

כשאברהם אבינו חוזר מהעקידה, הוא מגלה ששרה נפטרה, מבקש לקבור אותה בארץ שה' הבטיח לו, ואנשי חת הפולשים הבלתי חוקיים דורשים סכום גבוה, אברהם לא מתלונן, לא רוטן, לא שואל: "זה השכר על שהסכמתי להקריב את בני"? אלא זורם בטבעיות, ומציית למה שהמאורעות מכתיבים.

גם שרה אוחזת ביושר מוחלט, נאמר שהיא חיה 127 שנים, ואם נשים לב, המילה 'שנה' צמודה לכל קטע: "מֵאָה שָׁנָה, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים" (בראשית כג/א). מבארים חז"ל, שבגיל מאה היתה צדיקה כמו שהיתה בגיל עשרים, ובגיל עשרים היתה יפה כמו שהיתה בגיל שבע (בר"ר נח/א. מובא ברש"י בראשית כג/א). על קביעה זו יש לשאול: הרי היופי רב בגיל עשרים מבגיל שבע, שהרי אצל ילדה קטנה היופי אינו אלא בוסר וילדותי, אלא שהגדרה זו מתארת את ההתיחסות של שרה אל יופיה. ילדה קטנה בת שבע, אינה מודעת ליופיה, וגם כאשר סבא וסבתא ושאר הדודים ישבחוה על יופיה, היא תמשיך להיות ילדה פשוטה, שהיופי אינו נתפס בתודעתה. כזה יופי טבעי שאינו פועם בתודעה היה לאמותינו הקדושות, גם כשהן היו בנות עשרים, וגם כשהיו בנות מאה, הן נותרו עם אותה תדמית עצמית פשוטה, עממית וטבעית של ילדה בת שבע. זהו 'ספר הישר'. בלעם הרשע ידע שאנשים המציבים לעצמם דרך חיים עקבית וישרה, עתידים להגיע אל המטרה שה' הציב לבריאה ולאנושות, והוא השלה את עצמו שהוא יצליח לתפוס טרמפ. זה מה שנאמר: "עשה האלקים את האדם ישר, והמה ביקשו חשבנות רבים" (קהלת ז/כט).

עד כאן זו הייתה דרשה נחמדה, הקורא שאיבד את סבלנותו, תוהה: "היכן כאן היין"? אז תדעו לכם, שכל הנאמר עד כה, מלבד שהוא אמת, הוא גם הקדמה לקטע הבא. לכל מפעל יש סודות מקצועיים, ישנו בעולם מקצוע בשם 'ריגול תעשייתי', מתחרים רוצים לדעת האם בתעשית הקפה המגורען של חברה פלונית, מוסיפים לציטין, והאם חומר הגלם של דבק מגע פלוני, מגיע למפעל גבישי או אבקה. המיצים הממותקים לסוגיהם אפופים בהרבה חלקי מסורת שנחשפים רק לנאמנים מתוך המערכת, ועוד רבבות שאלות שמציקות ליצרנים, כמעט בכל שטח. הרבה מאד כסף שווים סודות, שבעיני האיש הפשוט נראים קצת בנאליים. אין את כל זה ביין! לא חומר משמר, לא תמציות טעם וצבע, לא סודות, לא ריגול, ולא שום דבר מעשרות התמציות שמוסיפים במיצים של שאר הפירות. הסיבה לכך היא, כי מטרת התפוז, התפוח, הגזר והאננס, הוא לאכול אותם, אנשים המציאו לעשות מהם מיץ, על כן התוצרת הסופית זקוקה להרבה עידכונים. לא כן היין. הענבים לא נועדו לאכילה, אמנם כיום פיתחו זנים של ענבי מאכל, אבל ענב נולד בשביל התירוש האצור בו. לכן בהלכות שבת חמור יותר לסחוט ענבים, מאשר לסחוט את כל שאר הפירות והירקות, אפילו לימון, שהוא יותר נעשה למיץ מאשר לאכול פלחים, מותר לסחוט אותו בשבת על אוכל, כגון לתוך סלט, בעוד שענבים אסור לסחוט בשבת, גם לא לתוך סלט פירות. כי ענבים זה יין!

כשהגפן מסרבת להיות מלך על העצים, היא מנמקת: "החדלתי [האם אחדול] את תירושי המשמח אלקים ואנשים" (שופטים ט/יב). הגפן לא מתנצלת על שהיא עסוקה בלהצמיח 'ענבי טלי', עבור המדפים בחנות הירקות, אלא היא מצמיחה יין!

אם המטרה של הענבים היא יין, לא פלא שלא צריך לעשות שום דבר כדי שיצא יין משובח, התירוש בעצמו רוצה זאת ושואף להגיע לשם. אלא מה? כמו שבני אדם מגיעים אל היעד רק אם הם ישרים, כלל זה חוצה את כל מערכות העולם, ואנו יכולים לפגוש אותו בתעשיית היין. הענבים צריכים להיות בשלים, התסיסה שלא תהיה חמה מידי או קרה, החבית צריכה להיות נקיה, לאויר אסור לחדור אל חבית היין ושאר תנאים שהניסיון לימד את הייננים. הצד השווה בכל התנאים הללו, הוא אך ורק למנוע הפרעות מבחוץ, ולא לאפשר לכוחות שליליים להסיט את הישר מדרכו אל המטרה. כשהמסלול מסודר, יש רק להמתין, הזמן עושה את שלו, ומוביל את התירוש בדרך הישרה אל היין המשובח.

הנה היין שהשבוע תזכו להכיר: ל'יקב אור הגנוז' יש את סדרת האמצע המצויינת בשם 'כרם מרום' שנמצא בגליל העליון בגובה 800 מטר מעל פני הים. בחלקה שנקראת 'שמאי' גדלים ענבי ה'קברנה סוביניון' ממנו עושים את היין.

צבע היין אדום בורדו, ריחות של פירות אדומים ושחורים בשלים, מעט חבית עדינה ברקע מ14 חודשי התיישנות, טעם מרוכז ומורכב, סיומת ארוכה ונעימה.

14% אלכוהול, כשרות בד"צ העדה החרדית.

לחיים ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר

לעמוד היקב