2018/04/26     י"א אייר התשע"ח

בקבוקי יין חדשים שלא נטבלו

 

בעניין ההיתר להשתמש בבקבוקי יין שלא נטבלו כדין

והיקבים שקונים בקבוקים מחו״ל.

הנה בשו״ת מהריל דיסקין סימן ה' אות קל"ו כתב דהקונה כלי עם משקה אין צריך לשפוך המשקה ולהטבילו דשב ואל תעשה הוי ולא נקרא שימוש,

מרן הקהלות יעקב בספר ארחות רבינו יו״ד הל׳ טבילת כלים אות ב' מביא את דעת המהרי״ל ומכאן סמכו להתיר קופסאות השימורים מחו״ל וכן בקבוקי משקאות מחו״ל להשתמש בהם קמעא קמעא עד גמרם בלי טבילה, ומבאר דהחיוב הוא רק במילוי עי יהודי בדרך ההשתמשות אבל לרוקן בהרבה פעמים מה שמילא הגוי נחשב לפעם אחת ואין בזה חיוב טבילה ,
(ולי העני בדעת צריך עיון דהרי כל מילוי היין הוא רק ע״י יהודי וכי נאמר דיד פועל כיד בעל הבית וצ״ע)

מרן החזו״א הקפיד בזה,

אך בשו״ת מנחת שלמה ב' סימן ס"ו י' כתב דכן נחשב לשימוש בבקבוק אך התיר הן מצד דעד הפתיחה אינו נחשב לכלי שיכול לעשות בו שימוש כעין האיסור לפתוח כלי בשבת אם כוונתו לעשות בפתיחה כלי, (וכן ראיתי בארחות שבת י"ב הערה ו' - ש.א) ועוד דמותר להשאיר האוכל דלא חייבו חכמים להוציא וגם כאן בדרך אכילה יהיה מותר ועיין עוד בשש"כ פרק ט' הערה מ"ב,

ובשו״ת חלקת יעקב יו"ד מ"ג הביא ראיה דלא בעי טבילה כלל, ואכמ״ל ,

בשו״ת שרידי אש יו"ד כ"ט השיב:
• דדעת הקונה לזרוק הבקבוק ולכן זה רק שאלה ולא קנין. (ולי העני בדעת צריך עיון האם הפקדון של ה30 אגורות הוא קנין לעניין זה ועיין בשו״ת מנחת שלמה ב' ס"ו כ')

• דאם משליך הבקבוק מה תועלת יש להוציאו מטומאתו.

• כתב דבעל נפש יכוון לא לזכות את הבקבוק ואז יוצא לכל הדעות.

• מביא את המהר״יל ושמח שכך פסקו כדעתו דלא בעי טבילה.

המנחת יצחק ליקוטי תשובות ס"ח מביא המהרי"ל והשערים מצויינים בהלכה ל"ז ח' דהכלי בטל למאכל וראיה מעירובין כ"ז בעניין מעשר שני דלוקחין יין על גב קנקנו וכך גם לעניין טבילה.

ובקונטרס קיצור הלכות טבילת כלים י"ח הביא דדעת הגריש״א דיש לאפשר להקל בכלים ובקבוקים הבאים עם האוכל מחו"ל וכן אם נשאר מעט יין מהקידוש להחזיר (ובזה נדון בהמשך בעזה"י).

בתשובות והנהגות א' תמ"ז כותב דכבר דנו בזה להקל , ואף שמרן החזו"א משמו להחמיר ולטבול ונראה דעל כל אחד להחמיר בכלי מתכת שיכול להחזיר ומרן החזו"א החמיר אף שלא רצה להחזיר, למעשה הוא מחלק בזכוכית להקל ובמתכת להחמיר.

והנה בדעת החזו״א צריך עיון דכתב באו"ח סימן נ"א סקי"א דכלי האטום אינו כלי, אך כנזכר גם בספר טבילת כלים פרק ד' הערה כ' מביא בשם בעל הדרך אמונה דהחזו"א פסק לרוקן הכלי דדעתו להצריך בטבילה.

ואף אני זכיתי לראות בבית סבתי הרבנית ע״ה שגדלה בבית מרן החזו״א מקטנותה עוד בוילנא דהייתה מכינה כלי אחר ומיד כשהייתה פותחת השימורים הייתה מעבירה מיד לכלי השני ואם לא היה לה כלי אחר לא אכלה כלל מהשימורים.

וכן מצאתי בישא יוסף חלק ב' כ"א שדן בזה והביא דעת המהרי"ל והסתפק אם מותר להחזיר קפה והביא דעת הגרשז"א זה המשך המצב הקיים ומותר, והגריש"א התיר מצד זה שרוב התוצרת עדיין בצנצנת (וצ"ע אם נשאר מעט - ש.א).

השו"ת פרי השדה חלק ג' ק"ט הכריע להיתר מצד זה דלא ניחא לקונה לזכות בכלי שלא יהיה לו חיוב בטבילה.

ובשו״ת חיי הלוי ד' נ"ו ט' היקל מצד דלא שותים מהכלי ומשום שהסוחר היה פטור וכו' ומביא אך דעה מחמירה אך מסיים דנהגו להתיר , ובחלק ה' ס"ו ו' דיש לכוון לזכות בבקבוק ומותר להחזיר מהקידוש רק שלא להוסיף מבקבוק אחר עליו.

ובחוט השני א' שבת ר"כ הכריע כדעת החזו״א באו"ח דאינו נחשב לכלי ולכן כשהישראל פותח הוא העושה הכלי ולכן אין הם חייבים בטבילה.

ומהגר"מ אליהו זצ״ל שמעתי דמצד זה גם כשמחזיר אח"כ הוא כלי של ישראל.

ועיין עוד במשנה הלכות חלק ד' ק"ז בעניין לקנות סודה בבקבוק זכוכית.

הדברים העולים בדעת נוטה דהמיקל יש לו על מי שיסמוך!

ומה שמשתדלים ביקבים לרכוש מיהודי או לשכור המקום וכו׳ כשעושים ייצור של בקבוקים בחו״ל עבור היקבים הוא משום דיש גם דעה להחמיר כדעת מרן החזו״א.