2020/10/21     ג' חשון התשפ"א

פרשת האזינו תשפ"א, תל קאסר, יקב נטופה.

telka wh17פרשת האזינו תשפ"א, תל קאסר לבו 2017, יקב נטופה

השנה נקרא את 'האזינו' לפני יום כיפור, על כן מתאים היה לגעת בו מעט, שהרי סוף סוף בספרות הקודש הוא מוגדר 'היום הקדוש'. בתורה כתוב: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז/ל).

בגמרא מבואר ש'עיצומו של יום מכפר' (יומא פה/ב. שבועות יב/ב-יג/א), אפילו למי שאינו יודע כיצד חוזרים בתשובה, אם הוא אינו מזלזל בעקרון הזה, אלא אומר: "הלואי שהייתי מחובר לשם", גם בכך יש תועלת.

אבל יש לשים לב, כתוב שכפרת היום היא 'לפני השם', כלומר: על עבירות שבית אדם למקום, אבל על עבירות שבין אדם לחברו, לא מועיל לפתוח את ארון הקודש ולהכות 'על חטא', צריך להשיב את הנזק וּלְרַצּוֹת את הניזק. מסתבר שזה פרויקט לא קל. לכן לא כדאי לעשות שום חטא, אבל בחטאים שבין אדם לחברו, מסתבכים כהוגן,

כך מבטאים זאת חז"ל: "לא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם, אדם מקניט את חבירו [אפילו רק] בדברים, ספק מתפייס ספק אין מתפייס, ואם תאמר מתפייס, ספק מתפייס בדברים ספק אין מתפייס בדברים, [אלא צריך להוסיף מתנות, שוחד, המלצות, הבטחות, השתחוויות, כולי האי ואולי]. אבל הקב"ה, [לא כן, אלא] אדם עובר עבירה בסתר, מתפייס ממנו בדברים [בלבד]... ולא עוד אלא ש[הקב"ה] מחזיק לו טובה... ולא עוד אלא שמעלה עליו כאילו הקריב פרים... לא פָּרֵי חובה אלא קרבנות נדבה (יומא פו/ב).

אולי נטעה לחשוב שרק הנפגע עצמו אינו סולח, אבל החברה בכללותה יותר סלחנית כלפי הסוררים, שמעו מעשה באסיר שריצה עונש חמור על שהסתכסך עם אביו, והאבא ז"ל גילה בעיניים עצומות שהבן הרבה יותר חזק. בבית הכלא הוא חזר בתשובה והחל לשמור תורה ומצוות. הנהלת המקום ראו שהחזרה בתשובה שלו היא אמיתית, והעבירוהו לאגף של דתיים. שם איש לא רצה את קירבתו, ואפילו לא רצו לענות 'אמן' על הקדיש שהוא אמר על אבא שלו. רב הכלא התייעץ עם גדולי תורה, והם אמרו לו שאם החזרה בתשובה היא אמיתית, הרי שה' מקבל אותה, כי אין עבירה שאי - אפשר לחזור עליה בתשובה. הרב אמר את זה לאסירים, הם הסכימו בלב שלם שה' יסלח לו, אבל הם בעצמם עדיין לא רצו את קירבתו. דעתם אמנם אינה דעת תורה, אבל היא בהחלט משקפת את העמדה האנושית הבלתי סולחת. כך היה גם עם שוחט שלפני מותו התוודה, שהוא לא התנהג כל כך נכון בעבודתו, הרב אמר שאם הוא התוודה יש לטפל בקבורתו בכבוד, אבל אנשי החברא קדישא, שכל אחד מהם צריך היה להכשיר בביתו את כלי האוכל, לא כל כך צייתו להוראה, שצריך להתייחס אליו בכבוד. ישנם הרבה ספורים ודוגמאות על כך שחוזרים בתשובה התקבלו אצל הרבנים, ואילו המון העם לא הסכים לקבל אותם.  על אלישע 'אחר' נאמר שהוא שמע בת קול האומרת: "שובו בנים שובבים חוץ מאחר" (חגיגה טו/א), ויש להתפלא: האם דלת התשובה ננעלת בפני מישהו בעולם? התשובה היא שאת בת - הקול הזו שמע אלישע מחוץ לבית המדרש, ברחובות העיר לא תמיד מתקבלת התשובה, אבל אם אלישע היה נכנס לתוך בית המדרש, שם הוא היה שומע את דברי הרמב"ם ורבינו יונה, האומרים שאין כזה מושג: 'דלת נעולה' (ראה 'עלינו לשבח' וילך).

כיון שלא החלפתי כובע, איני מתכוון לסכם כאן את הלכות תשובה, אלא להצביע על כך שבחביות היין יש תופעה דומה. אם היה בחבית יין לא כשר, אפשר לגרד שכבה והחבית נכשרת, כלומר: מעתה היא מוצאת חן בעיני ה', אבל החברה לא סולחת. הייננים פוסלים חבית משומשת, בין אם נספג בה יין לא כשר ובין נספג בה כשר, הם אינם מקבלים 'בעלי תשובה' כאלה.

יידע הציבור שהיינות שאני ממליץ, כולם מאוחסנים בחביות בלתי ממוחזרות, כל חבית שעושה את התפקיד שלה שנים אחדות ןאח"כ חייבת לעזוב את היקב.

לכבוד יום כיפור איני מציע יין מיוחד, בין יום כיפור לחג הסוכות יישאר יותר מחצי שבוע, שבעזרת ה' יהיו בו המלצות לכבוד החג. אבל לעת עתה, מי שבין כך עורך כבר את הקניות לחג, יידע שהפעם יש חול המועד ארוך, אין שבת באמצע, ובחול המועד יש מצווה ללגום קצת יין, ואם בעזרת ה' נהיה אחרי הקורונה, הרי יבואו הרבה אורחים, ולכן אמליץ לכם על יין בשם 'תל קאסר' לבן ששייך ל'יקב נטופה'. שם בתל קאסר גדלים ענבי הרוסאן ממנו עשוי היין הזה, ליין יש צבע צהוב עז שהתקבל משהייה של 10 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי שחוץ מהצבע הוסיף גם המון ארומות של אגוזים ותיבול, ויחד עם טעמי הפירות הלבנים, אגסים ומשמש מיובש היין הזה פשוט מושלם.

המחיר:130₪. אלכוהול:13.5%. כשרות: הבד"צ העדה החרדית.

לחיים, שבת שלום וגמר חתימה טובה

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב