2021/12/01     כ"ז כסלו התשפ"ב

פרשת תולדות תשפ"ב, פטיט סירה, יקב רקנאטי.

פרשת תולדות תשפ"ב, פטיט סירה 2018, יקב רקנאטי

כל המוסיף גורע

בפרשת השבוע רצה עשו הרשע להצטייר בעיני יצחק אביו כצדיק, ופנה אליו בשאלות הלכתיות חסרות שחר: "איך מעשרים את המלח"? (רש"י על בראשית כה/כח).  

ברור שאין לגרוע מהמצוות, יש 613 מצוות, ואין אנו יכולים לטעון שדי ב-612. אך היה מקום לחשוב, שמותר להוסיף. כלומר: לא שה'מחמיר' רוצה לשפר את המצווה, אלא מבקש להוסיף מצוה חדשה שאינה כתובה בתורה.

יש מצוה לאכול מצה בפסח, לתקוע בשופר בראש השנה, ולנענע בלולב בחג הסוכות, והנה המצווה מספר 614, לנעוץ שבעה מסמרים בכל ערב ראש חדש, למהדרין יש מסמרי זהב עם פטיש של כסף, או שרוצה להרחיב את אחת המצוות אל מעבר לגבולותיה, כגון לעשות בית חמישי בתפילין, או כנף חמישי בציצית, או יום שמיני של פסח. על זה אומרים חז"ל: "כל המוסיף גורע" (סנהדרין כט/א). כלומר: לא רק שאין לו מצווה יותר, אלא יש לו עבירה! המצווה הנוספת שהוא התנדב, גרעה ממנין המצוות האמתיות שהוא קיים.

חז"ל מציעים דוגמאות: הקב"ה צוה את אדם וחוה שלא לאכל מעץ-הדעת, הוסיפה חוה ואמרה לנחש, שהקב"ה אסר גם לגעת בו (בראשית ג/ג). הנגיעה שהוסיפה, גרמה להשתלשלות העבירה, כי הנחש דחף אותה על העץ, גרם לה לגעת בו, ולא אירע לה מאומה, טען הנחש: כפי שעל הנגיעה לא נענשת, כך לא תענשי גם על האכילה. חוה השתכנעה והסכימה לאכול מעץ-הדעת. הרי שהוספת האסור, היא זו שגרעה אותו וגרמה לבטולו.

חז"ל מציעים עוד דוגמא מהנאמר על ארון-הקודש: "אמתים וחצי ארכו" (שמות כה/י), כלומר: שתים וחצי אמה. אם נחסר את האות א' במילה: 'אמתים', יהיה כתוב: 'מאתים', הרי שתוספת אות אחת, הפחיתה ממאתים לאמתיים.

ממשיכים חז"ל ומציגים דוגמא נוספת. אחד משמות המספרים בתורה נקרא: 'עשתי', ככתוב: "עשתי-עשרה יריעות" (שמות כו/ז). הסכום שלה הוא אחד-עשר, ואם נחסיר מהמילה את האות ע', יהיה ערכה גדול יותר: שנים-עשר, כמנין הפעמים שהמלה 'עשתי' מופיעה במקרא.

הדוגמא השניה אינה מיותרת, למרות שהציגו את ה'אמתים' הנאמר על ארון הקודש. כי 'אמתים', זה שתי אמות, ואם נחסיר את הא' וישאר 'מאתים', זה לא יותר ולא פחות, אלא זה לא ברור, כי אין אנו יודעים מה 'מאתים', האם 'מאתים מטר', או 'מאתים מ"מ', ואולי רחב של 'מאתים קורי עכביש', שהם יחד פחות משני ס"מ. לכן צריך היה את הדוגמא השניה, המילה 'עשתי' =אחד, ובהחסרת האות ע', היא הופכת להיות שתים.

הנה דוגמא מפרשת השבוע. יהודי עשה נדר להביא לבית התמחוי 'בקבוקי יין', הוא יצטרך להביא לפחות שנים, כי "מעוט רבים' שתים" (נדה לח/ב). אבל אם יאמר: "אביא בקבוקים אחדים", יצטרך להביא 22 בקבוקים! שהרי רבקה אמרה ליעקב שישב בבית לבן אחיה 'ימים אחדים' (בראשית כז/מד), 'ימים' =שנה (ויקרא כה/כט). למעשה שהה יעקב בבית לבן 22 שנים, זו הייתה נבואת אמו להיות בבית לבן 'ימים אחדים' (מהרש"א ב"ב יא/א).

אם לא יועיל, לא יזיק

לסיכום, ישנן ארבע דוגמאות של הוספה שגרעה.

א _ 'לא לאכול מפרי העץ', וגם 'לא לגעת'.

ב _ 'אמתים', ולא 'מאתים'.

ג _ 'עשתי עשר', ולא 'אחד עשר'.

ד _ 'ימים אחדים' =22.

אם הרעיון ברור, מדוע צריכים ארבע דוגמאות? למה אין די באחת? מסתבר שכל דוגמא מציגה סוג אחר של הוספה. לפעמים מבקשים להוסיף על הכמות, לפעמים על האיכות לפעמים סתם הוספה, ולפעמים מילה אחת עושה זאת גדול פי עשר. כל אחת מארבע ההוספות גורע באופן אחר.

הבה נמחיש: תלמיד חכם יגע בתורה, במשך שנה תמימה, למד בעיון. כעבור שנה הוא מביט לאחוריו, ושואל את עצמו: 'מה הספקתי'? סך הכל כעשרים דפי גמרא עם מפרשיהם, והסיכומים שלי עליהם, ומחליט שלשנה הבאה הוא יתאמץ להשיג הספק רב יותר.

מנגד תלמיד אחר התאמץ לאסוף עוד ועוד ידיעות, ולמד בכל יום, לפחות שבעה דפי גמרא. בסוף השנה כשהוא סיים 2,500 דפים, הוא גלה שנושאים רבים עמומים בלבו, והחליט שבשנה הבאה הוא ילמד יותר לאט, יותר יסודי, ואף יערוך סכום על כל נושא ונושא. הראשון ביקש להוסיף כמות על חשבון איכות, והשני בקש להוסיף איכות על חשבון כמות. אלה הן שתי הדוגמאות הראשונות בגמרא:

א _ "הוספה על הכמות": האיסור לגעת בעץ, מעניקה שטח אסור גדול יותר, ומרחיבה את הגדר אל מעבר לעצם האסור.

ב _ "הוספה על האיכות". במילה 'אמתים', הא' שנוספה צמצמה מ'מאתים' ל'שתים', אבל עם האות א' יש הגדרה מה שתים? = שתי אמות. כשנאמר 'מאתים', זה לא ברור. הרי ש'אמתים' במקום 'מאתים', מצמצם את הכמות ומוסיף על האיכות.

ג _ 'עשתי עשר' זו מילה מחודשת שאין לה שום משמעות, יש הרי כבר את המילה 'אחד עשר'. מילה זו באה במיוחד ללמד, שאין כזה דבר לעשות משהו סתם, זה לא עושה את זה יותר טוב, אלא פחות טוב.

כהמחשה יש להציג דו -שיח, בין אחד מתלמידי רבי גרשון העניך ליינר זצ"ל, האדמו"ר מראז'ין, שהורה לחסידיו להוסיף חוט תכלת לציצית, התלמיד נגש אל רב העיר שהוא גר בה, ושאל: "מדוע אין לכבודו חוטי תכלת"? הרב השיב שאין לו מסורת על כך, רבו אינו נוהג כך, ובבית המדרש שהוא למד בו, לא היה לאיש חוטי תכלת. המשיך החסיד: אבל זו הרי לא עבירה להוסיף חוט אחד בצבע תכלת, לכן גם אם המסורת שלנו לא מקובלת עליך, עדיין יכול כבודו להשתמש בזאת מן הספק.

המשיך החסיד וצטט פתגם עממי: "אם לא יועיל, לא יזיק". השיב לו רב השכונה, שזה דומה למי שהציעו לו להרכיב משקפים מעל אפו. הלה אמר שהוא רואה ברוך ה', ואינו זקוק לכך, השיב המציע: יכול כבודו להלביש מסגרת בלי זכוכיות, "אם לא יועיל, לא יזיק". הכל מבינים שלהרכיב מסגרת בלי זכוכיות, אמנם אינה מועילה, אבל בהחלט מזיקה, לא לראייה אלא לתדמית, כך נראה אדם בלתי שפוי.

זה לא נכון בדוגמא של הציצית, כי בהחלט יש ענין בצבע התכלת, אבל זו דוגמא שהכלל: "אם לא יועיל, לא יזיק", אינו נכון. כי עלינו לעשות את כל מה שצריך, ולא לעשות שום דבר מכל מה שלא צריך. זה מה שכתוב כאן: קח את המלה 'שתי-עשר', והוסף לה אות ע', "אם לא יועיל, לא יזיק". טעות! אמנם לא יועיל, אבל הזק יזיק בוודאי (הדב"ד).

ד _ בדוגמא הרביעית יש חידוש מפליג, המלה 'אחדים' אמורה הייתה להפחית, זה נשמע כמו 'קצת', אבל הרי מִשְּׁנַיִם אי אפשר להפחית ושזה יישאר רבים, על כן נאלצים להוסיף, ולא אחד או שנים, אלא פי 'עשתי עשר', שהרי שתים כפול עשתי עשר, הם עשרים ושתים.

הקדמה ארוכה למסקנה קצרה. איני יודע כמה חומרים מערבבים בקוקה קולה, או בביסלי, ועד כמה חשוב שם הדיוק, אבל אני כן יודע שביין אין שום חומר נוסף, אך ורק שילוב של סוגי גפנים, ואם הקוראים יראו פעם באיזו רצינות דנים, כמה אחוזים מכל דבר להכניס לתוצרת המוגמרת, אם עדיין חסר טיפה צבע, יכול להעניק אותו עוד שני אחוז של פטי וורדו, וממילא יצטרכו שני אחוז פחות מהקברנה, ואז הסיומת לא תהיה מושלמת, וכן הלאה. כדי לקבל יין מושלם, צריך לשלב נכון את התכונות האופייניות של כל זן, לא להוסיף ולא לגרוע.

כדי שגם אני לא אוסיף ולא אגרע, אספר לכם על יין פטיט סירה 2018 של יקב רקנאטי שקבל ציון של 94 נקודות (בדיוק) בתחרות יין בינלאומית וכמובן שטעמתי אותו ולהלן התרשמותי.

ראשית, הענבים גדלו בכרם בוגר בן כ40 שנה בעמק יזרעאל בגובה 150 מטר.

היין התיישן בחביות עץ אלון צרפתי בגודל 500 ליטר כשנה, ולאחר מכן היין סונן בסינון גס בלבד וכך הוא שומר על טעמים וצבעים עזים.

צבע סגול כהה, אם לריח יש צבע, אז ליין הזה יש ריח סגול (מי שיריח יבין על מה אני מדבר) טעמים של פירות יער אדומים וסגולים, יין מאוזן ונעים לשתיה.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב