2021/12/01     כ"ז כסלו התשפ"ב

פרשת וירא תשפ"ב, וויט פרנק, יקב טוליפ.

פרשת וירא תשפ"ב, וויט פרנק 2020, יקב טוליפ

שתי הכנסות אורחים יש לנו השבוע. אברהם אבינו אירח שלשה ערבים שלא הכירם, ואחר כך גם לוט אירח אותם.

האירוח של אברהם אבינו נערך בעליצות ובתכונה רבתית. הנער רץ אל הבקר, האשה הזדרזה לאפות עוגות, עוד משרתים הביאו לחם וחמאה, אחר כך יושבים כולם תחת העץ, כלומר: כל החצר של אברהם הפכה להיות כמרקחה, ובעקבות חגיגה זו הגיעה לאברהם בשורה נהדרת.

בעוד שאצל לוט היה זה מאורע אפרורי ועצוב. האשה אפילו מלח לא הסכימה לנדב, החתנים כידוע צחקו עליו, בתורה כתוב שהוא עשה להם הכל לבדו, בעצמו אפה מצות, ובעיקר 'עשה משתה'! 'משתה' זה לא מים וגם לא מיץ תפוזים. 'משתה' במקורות זה הצבת קנקן גדול של יין על השלחן [קנקן ממוצע בימיהם היה בן שני ליטר, בקבוק 'מגנום' זה ליטר וחצי]. כעבור שעות אחדות נאלץ לוט לברוח משם כמו עכבר.

אני מדגיש את ה'משתה' האומלל של לוט, כי כשהתבוננתי מה היה שם, נזכרתי במאמר חז"ל: "לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים" (עירובין סה/א). בכל הפעמים שאנו מזכירים מאמר זה, אנו ממקדים אותו בתנחומי אבלים, ואף מציבים פסוק לצידו: "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד, וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד" (משלי לא/ו-ז). אצל לוט בולטים כל חלקי הפסוק, ההתחלה שלו היא 'אובד', אבל את זה הוא עדיין לא ידע, זה ייוודע לו בעוד שעות אחדות. הבלגן בתוך סדום היה קרוב לחצות הלילה, ועוד בטרם שחר משכו אותו המלאכים החוצה עם הפיז'מה, והוא לא הספיק לקחת שום דבר מהבית העשיר שהוא חסך שנים ארוכות, ככתוב: "וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג/ה). את הכל הוא הביא איתו לסדום, ושום דבר לא לקח משם.

מלבד האבלות על העתיד, ברור מדוע הוא נאלץ להעמיס יינות על שלחנו העלוב. אברהם לא עשה כן. כשמלכי צדק מלך שלם הציע יין (בראשית יד/יח), אברהם שמח להצטרף, אבל עם שלושה ערבים בני בלי שם, מה פתאום? יש לי חברים לשתות איתם! לוט מסכן, לא היה לו מישהו אחר לשתות איתו יין. הפעם הוא שתה עם אורחיו, ואחר כך עם הבנות שלו במערה. חיים מרירים עם סוף מריר, שנאלצים לטבול אותם בטיפה המרה, כדי לעשותם קצת מתוקים.

חשוב לציין תמונה עלובה זו, כדי לראות את גודל הפער בין מה שהיה שם, לבין שלחן השבת היהודי, עם בקבוק יין משובח ומהודר לקידוש, להבדלה ולחיים טובים ושלום.

לא הרבה זמן נותרו לנו ימים חמים, זה הזמן להוציא את בקבוקי היין הלבן והרוזה האחרונים מהמזווה, יינות כאלו לא משתבחים כשהם מתיישנים, אדרבה הם אפילו מתקלקלים, טוב לשתות אותם קר בימים חמים, מה שלא נעשה עכשיו, יחכה כנראה עד פסח, וחבל.

ואני אציע משהו חמוד שפתחתי לכבוד הבדלה במוצאי שבת: 'וויט פרנק 2020' של 'יקב טוליפ'.

בלנד מעולה של קברנה פרנק וסוביניון בלאן. האמת שזה יין לבן אבל יש לו גוון ורוד כי הוא עשוי בשיטה של בלאן דה נואר דהיינו לבן מאדום, כי הלוא ענבי הקברנה פרנק הם אדומים, ואם כן איך יוצא יין לבן או וורדרד, בשיטה זו סוחטים את הענבים ומיד מפרידים אותם מהקליפות וכך הם לא מספיקים לקבל את צבעאו שמשאירים אותם יחד מעט זמן וכך מתקבל צבע וורוד.

על כל פנים ולעניינינו, יש ליין ריח רענן של ורדים ופריחת הדרים, גוף קל ונעים עם טעמים של פירות יער טריים ופטל. סיומת ארוכה ומעניינת.

13% אלכוהול המחיר כ80₪ כשרות: רבנות מקומית, O.K, הרב באב"ד ובד"ץ בית יוסף.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב