פרשת ראה תשפ"ה, קלסיקו 2023, יקב פלם
כל שנה בפרשת 'ראה' אני נושם לרווחה, לא צריך לחפש על מה לכתוב. יש בפרשה זו את דיני 'מעשר שני', נושא שיכול 'לפרנס' עשרה מאמרים. על אכילת מעשר שני בירושלים נאמר: "לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל הַיָּמִים" (דברים י"ד, כ"ג). לא האכילה עושה את זה, אלא האכילה בירושלים.
על כל פנים, אנו זוכים לקרש קפיצה נעים, קל וידידותי כדי להגיע אל היעד. כשנקרא אודות חכמי ישראל והצדיקים לדורותיהם, מאז חורבן בית המקדש, ועל הדרך הקשה והמאומצת שהם נדרשו לעשות כדי להגיע לדרגותיהם הגבוהות — אז נוכל להבין איזו זכות הייתה לנו בזמן בית המקדש: להסב ליד שלחנות ערוכים, במקום ללמוד ספרי מוסר בשפתיים דולקות (לשונו של ר"י מסלנט זצ"ל).
הבה נחדד ונפרט: אדם זקוק לחצי טון חיטה לשנה לצריכה ביתית [ק"ג וחצי לכל יום]. לשם כך עליו לזרוע דונם אדמה, ולהתפלל לגשם ולשאר המערכות שייטיבו עם התבואה בשדה החשופה לגורלה.
יצחק אבינו זכה ל"מאה שְׁעָרִים" (בראשית כ"ו, י"ב) זה נס החורג מגבולות הטבע. החקלאי הממוצע אינו מתפלל לניסים, הוא זורע כמות מספיקה עבור התוצרת שהוא מצפה לה. אבל הוא כן מתפלל שהכול יזרום למישרין. כמובן שאין לו שום ערבון, אבל יש אפשרות לקבל 'פרוטקציה' בשמים
נאמר בתורה: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" (דברים י"ד, כ"ב). כפל המילים מתבאר: "עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר" (שבת קי"ט, א). כלומר: אם החקלאי ייקח חמישים ק"ג קמח לאכול בירושלים, או את המחיר שיקנה בו בשר ויין, זה מעניק ערובה שהשדה תאיר פנים ותניב שפע תבואה.
כלומר: צריך מאוד הרבה זכויות כדי לקבל נס חריג, וזכויות עממיות כדי להשתלב במערכת חוקי טבע מסבירי פנים. דוגמה: שרה אמנו הייתה עֲקָרָה (בראשית י"א, ל') הייתה חסרה לה כל מערכת ההולדה, והיא זכתה לנס חריג. אבל חנה, אמו של שמואל הנביא, כשהיא ביקשה בן, היא הציגה את הרצון הזה כבקשה טבעית. כל המערכות פועלות, אנא ה', שהן לא תהיינה לבטלה (ברכות ל"א, ב'). זו תפילה לגיטימית, שעם קצת זכויות אין סיבה שהיא לא תתקבל.
מכאן לנושא שלנו, כלפי מה הדברים אמורים? בשבוע שעבר עברנו שבוע שלם של חום חריג. הענבים כמעט התבשלו במקומות הנמוכים. השרב הכבד הזה כלל הרבה אבק ממדבריות המזרח. האם זה עשה טוב לענבים, כלומר, ליין? לרוב הייננים אין תשובה ברורה. כורמים רבים הזדרזו לבצור את הענבים, אפילו שזה היה קצת לפני הזמן. לא לוקחים סיכון. אבל כרמים רבים נשארו מכוסים אבקת לֶס מדברית.
ברור שכל האדמה תשקע בחבית, וכשיש הרבה אבק ואדמה, זה יכול להגיע להרבה בוץ במיכל. אבל כל מה שמעל הבוץ הזה הוא יין שהאבק הזה תרם לו משהו. מהו ה'משהו' הזה? טוב או רע? זאת נוכל קצת לדעת רק בעוד חצי שנה, כשיגיע היין הלבן. אבל תמונה אמיתית תהיה לנו בעוד שנתיים, כשנבדוק את היין האדום, אשר כל מה שלא יין נקי כבר הספיק לשקוע. לעת עתה, חלק מאיכות היין הזה לוטה בערפל. אם זה יעשה את היין ליותר משובח, זה לא נס, כי קל יהיה להסביר את הסיבה, בחומרים המעניינים ש'השתזפו' ששת אלפים שנה בלהט המדבר.
מסתבר שהקונטרול לטיב התוצרת הוא בידיים שלנו. המעשרות שלנו הם הַ'שַּׁלָּט', שמסוגל להביא ברכה גדולה, בלי שום נס. בעזרת ה'. [נא לשמור את הכתבה הזו, ולעיין בה בעוד שנתיים]
לעת עתה יש לנו עדיין שפע של יין משובח בלי אדמת לֶס. הנה דוגמה של יין מומלץ, לכבוד שבת מברכין 'א-ל-ו-ל'.
לאחרונה פתחתי בקבוק 'קלסיקו' 2023 של "יקב פלם" בלנד אדום שמגיע מהכרמים של הרי יהודה. שילוב מצוין של הזנים קברנה סוביניון, מרלו, סירה, פטי ורדו, וטיפה (3%) קריניאן שהתבגרו 10 חודשים בחביות עץ אלון.
התוצאה היא יין עשיר, מאוזן, עם גוף בינוני-מלא, טאנינים רכים, חמיצות מרעננת, וארומות של פירות יער, תבלינים ועץ קלוי.
אלכוהול: 14% כשרות: רבנות אזורית, בית יוסף, OK והמחיר: 130 ₪
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר