פרשת שמיני תשפ"ה, שיריים של פסח

השבוע מופיעה פרשת 'שתויי יין', דהיינו: מי ששתה רביעית יין, אסור לו להיכנס לבית המקדש. זה משהו כמו שאסור לנהוג, אבל כמובן שהרבה יותר רציני, כי בחוקי הארץ, הנהג פוחד מה'ינשוף' של המשטרה, ולא מעצם הנהיגה בגילופין, ואילו בשתיית כמות יין קטנה, גם לגילופין הרי לא מגיעים, בפרט בזמנם, שהיו מוהלים את היין במים, במבחן ינשוף זה יעבור, אבל בבית המקדש צריכה להיות אוירה יותר רצינית מאשר בחדר ניתוח, בשעת ניתוח מסובך ומסוכן.

במדרש רבה על נושא זה מובא סיפור על איש שיכור, שמכר את כל כלי ביתו כדי לקנות עוד ועוד יין. הבנים הבינו שהמצב נורא, וניסו לגמול אותו מההתמכרות ליין. כשהוא היה שיכור לגמרי, הובילו אותו אל בית הקברות שמחוץ לעיר, והניחוהו במערה חשוכה ושמורה, השאירו לו לחם ומים. בתקווה שאם לא יהיה לו יין כמה ימים, הוא  יתפקח.

בינתיים עבר בקרבת מקום סוחר יין, פחד מהמיסים, החביא חבית יין גדולה באותה מערה שהשיכור ישן בה. הוא התעורר, מצא חבית יין, לא בדק ולא בירר, אלא פתח את הברז אל פיו, לגם כמות הגונה וחזר לישון. כעבור כמה שעות התעורר שוב, שירותים, אוכל, וחזר אל חבית היין, כך העביר כמה ימים בטוב ובנעימים. כאשר באו הבנים לבדוק עד כמה הצליח האבא להיגמל, הם גילו שבמערה יש לו יותר יין ממה שהיה לו בעיר, ואמרו לו: גם במקום הזה הבורא לא הזניח אותך, והחליטו לספק לו יין באופן תדיר (ויקר"ר יב/א).

זה סיפור מוכר, המופיע בדבריהם של דרשנים ופרשנים רבים, וזוויות  מעניינות של אור מציעים חכמי הדורות בסיפור זה. עלינו להתבונן בעצם הסיפור, ולשאול: מדוע חז"ל הביאו סיפור זה דווקא בפרשה העוסקת בגנות היין. הרי זה נשמע כמו שיר הלל לשתיין שיכור כרוני. ההסבר הוא, שלא את הסייעתא דשמיא השלילית מבקשים חז"ל ללמד, אלא את גודל הסייעתא דשמיא שזכאי כל אחד ואחד, שמתמקד בנושא כלשהו באופן מוחלט, אפילו אם זה משהו לא טוב, וכל- שכן שתבוא עזרה מהשמים, למבקשים לעשות דברים טובים, שהרי "מידה טובה היא גדולה וחזקה פי חמש מאות ממידת פורענות" (יומא עו/א. סוטה יא/א. סנהדרין ק/ב). כאן מספרים לנו חז"ל שהמפתח לכל הצלחה, הוא להתמקד במטרה באופן מוחלט, בלי לרצות שום דבר נוסף. כמו השיכור המסכן ההוא, שאפילו את כל כלי הבית הוא מכר, כי הוא רצה רק יין.

זה מסביר תופעה לא ברורה שקיימת בכל העולם, כל לומדי התורה רוצים להיות חכמים, כל אנשי העסקים רוצים להיות עשירים, כל האנשים רוצים להיות בריאים, כל איש רוצה ילדים מחונכים ומוצלחים, ומשתוקק לשלום בית איכותי, וכן שאר רצונות, ולמרבית הפלא חלק גדול מהרצונות, שאיפות ומאוויים אינו מתבצע, אלא כעבור מחצית החיים, נותר רק דמיון כואב, על הזדמנות חיים שהוחמצה.

רבי ישראל מסלנט זצ"ל מציג את הסיבה בדוגמא קצרה: לפנות ערב יבטיח אליהו הנביא ללומד תורה, שאם ילמד בלילה הזה בהתמדה, מחר בבוקר הוא יהיה תלמיד חכם מופלג, כמובן שכזו בשורה מאד משמחת, אבל הבעיה היא שהלומד יגביל את ההבטחה, בתנאי שיספיק גם לישון כמה שעות. (התורה חשובה מאד, אבל גם השינה חשובה). הייתה אשה שהיו לה ילדים מאד צדיקים, חכמים ומוצלחים, שאלו אותה הסובבים: 'במה זכית'? והיא השיבה: "רציתי ילדים טובים". התפלאו השומעים: "הרי כולם רוצים ילדים טובים"! השיבה האמא: "אני לא רציתי עוד משהו, אלא אך ורק ילדים טובים" (הסבתא לבית קופשיץ).

מחנכים של בני נוער ממחישים לצעירים עד כמה חשוב להתמקד, ועושים זאת בצורת משחק. מושיבים קבוצות של ארבעה ארבעה נערים, כל אחד מקבל לידיו דף, ושהם ידונו יחדיו, כיצד הם רואים את עצמם בעוד שלושים שנים, מה הם רוצים לעשות, כיצד להראות, ומה הדרכים לממש את השאיפות הללו.

תחלה מתלהבים הנערים, וכותבים רשימה ארוכה של כל הדברים שחשובים בעיני נער צעיר, למרבית הפלא, הדיונים והוויכוחים בין הארבעה לא מוסיפים דוגמאות, אלא גורמים למחוק עוד ועוד דברים מהרשימה (זו חכמת ההמון) זה שברשימה שלו נותרות יותר משלוש שאיפות, לא יגיע אפילו לאחת מהן ואילו זה שיש לו רק אחת ויחידה, וברור לו שהוא לא יחליף אותה בעוד שנים אחדות, אין שום סיבה שהוא לא יכבוש את המטרה הזו. חז"ל מגדירים זאת שהתורה אינה נמצאת אצל הסוחרים והתגרנים (ערובין נה/א). מפני שאלה הם שתי התמקדויות שונות. כך זה גם בעולם הטכני. לדוגמא: מי שמאד אוהב לשחות, ומאד רוצה להיות עשיר, הוא יצטרך לוותר על אחד מהשנים, שהרי משחייה אפשר לעשות פרנסה ממוצעת, מורה לשחייה, או מציל  בשפת הים. וכדי להתעשר, עליו להשקיע שעות רבות בפגישות עסקים חובקי עולם, את זה לא עושים בבריכה.

הנה זכינו ללקח מאלף דווקא משיכור, שמלבד יין לא ראה כלום. אנו נלגום כוס וחצי, ואת הנותר נשאיר למחר, ובכך נצליח לשלב באופן נבון בין המעלות של היין לבין מגרעותיו, את המעלות נאמץ, ומהמגרעות נתרחק.

השבוע איני ממליץ על יין, כי החמסינים מתחילים, וזה הזמן לגמור מהר את כל היין שנותר לכם מפסח, אלא אם כן יש לכם מקרר יין.

שיהיה לכולנו קיץ בריא

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר