פרשת חוקת תשע"ט, רוזה אסיינס 2017, יקב טפרברג
בפרשת השבוע בתוך דיני טומאה וטהרה, נאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר יט/יד), הכוונה לטומאת אהלים, אבל יש בה רמז למאמץ שעלינו להשקיע בתורה ובמצוות, "אין אדם עומד על דברי תורה, אלא אם כן ממית עצמו עליהם" (ברכות מג/ב). 'ממית', זה לא הכוונה שצריך להזמין חברא קדישא, אלא להרוג את השטחיות ואת כל הדעות הקדומות, כדי להיוולד מחדש בתוך בית המדרש.
הגדרה פשוטה וברורה זו, תסביר גם את הנאמר: "יגעת ולא מצאת, אל תאמין" (מגילה ו/ב). ההסבר של המשגיחים אומר שאם לא מצאת, סימן שלא יגעת, איני חולק ואיני מתווכח. אבל זה נראה די מייאש. נער צעיר התאמץ שבוע שלם להבין את אחת הסוגיות העמוקות, כגון 'תגרי לוד', 'תקפו כהן', 'נכייתא דסורא', 'נסכא דרבי אבא', 'כוורת', 'הילך', 'קלוטה כמי שהנחה', 'רבי חנינא סגן הכהנים', לבסוף יגידו לו: 'לא יגעת'! גם היה ער בלילות, גם ביקש ממבוגרים ממנו שיסבירו לו, גם התפלל, ועכשיו אומרים לו: "לא עשית כלום"! לחסידים יש דרך מאירה בנושא: "יגעת ולא מצאת"? "אל תאמין שלא מצאת"! עדיין אינך מרגיש שהיגיעה עשתה לך קניינים בנפש. הסבר זה הוא הרבה יותר רחב וכוללני. הוא נכון לא רק בסוגיות תלמודיות, אלא הוא נכון גם אצל מי שאינו מוצא טעם בתפילה, או שמחה בקיום המצוות. הכל נמצא כבר בתוך לבו של המשתדל, ויפרוץ החוצה בהדרגה, בשלבים ובהזדמנות.
מה אומר לכם קוראים יקרים, דרשה ממש נהדרת, כמעט שכחתי את הכותרת שלה, שאמורה להיות קשורה משהו עם יין, האמנם? ודאי שכן!
הנחה ראשונה לצורך שני חידושים חשובים: "התורה נמשלה ליין" (ערובין סה/א, סנהדרין לח/א).
יין זה לא ענבים סחוטים, כדי שיוולד יין צריך מיץ הענבים למות! שלא ישאר שום טעם וריח, לא מהסוכר, לא מהטעם ולא מהריח. רק אחר כך יתחילו להיוולד כל הטעמים שאתם רואים אותם כתובים על תוית היינות המשובחים. הנה הסברנו מה זה 'למות באהל, כדי להיוולד מחדש', כל הטעמים הנהדרים מתגלים רק אחר שהילדות שוקעת.
מכאן נגיע ל"יגעת ולא מצאת, אל תאמין שלא מצאת". במקום להסביר כיצד זה פועל, הבה נציג סיפור שכדוגמתו ישנם רבים. חובבן החליט לייצר יין, אירגן מחסן קטן, קנה ציוד עבור משהו משפחתי קטן, והחליט שהוא הולך על ה'בסט'. קנה את הענבים המשובחים ביותר, מיין אותם בקפידה, סחט בזהירות, שמר על טמפרטורה נכונה בשעת התסיסה, הכניס לחבית מהסוג הטוב ביותר, וכעבור שלושה חודשים הוא מזעיק אותי בבהלה: 'היין מקולקל', עוד בטלפון אמרתי לו: "לא יכול להיות", הכל נעשה כשורה, ובכל זאת הגעתי. בטרם נטלתי כוס לטעימה, הוא אמר לי: "יש לו ריח דוחה, וטעם לא ברור". מסתבר שהוא צדק, הענבים המשובחים לא הספיקו לגמור את העבודה, הריח הדוחה היה של גם מהגז הנלווה לתסיסה, זה אמור להתפוגג עוד בטרם יכנס היין לחבית, והטעמים הבלתי מזוהים, היו תערובת של דברים משובחים שעדיין לא התארגנו. כעבור עוד חצי שנה אמרתי לו: חבל שעשית כל כך קצת מהיין הזה, בקלות יכולת למכור כל בקבוק ב-150 ש"ח. הנה דוגמא ל"יגעת ולא מצאת, אל תאמין שלא מצאת". לפעמים אתה פשוט עדיין אינך יודע שכבר מצאת.
מה נמצא אנו השבוע?
אספר לכם מה אני מצאתי מונח אצלי על המדף, רוזה 'אסיינס' 2017 של 'יקב טפרברג', בלנד של גנאש נואר וברברה, צבע ורוד נוטה קצת לכתום,
ריחות של פירות טריים כמו שזיף אדום קצת ליצ׳י עם קצת קרמל.
הגוף בינוני קצת חומצי טיפה מתקתק יופי של רוזה.
12.5% אלכוהול. המחיר:70 ש"ח.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
