פרשת משפטים תשע"ט, קברנה פרנק, יקב תום

פרשת השבוע עוסקת בדיני ממונות ובתפקיד השופטים הממונים על הסדר. היה פעם חכם בשם רבי  בנאי, מלך בבל הטיל עליו להצטרף לצוות שופטי המדינה, ובבית המשפט הוא ראה שלט גדול ומאיר עיניים: "הדם הוא אחראי על המוות, והיין אחראי על החיים". רבי בנאה תיקן את הנוסח וכתב: "הדם אחראי על המחלות והיין על ההבראה" (ב"ב נח/ב). הסיפור שם די ברור, אך אנו צריכים להציג עליו שתי שאלות:

א  _ מדוע כזו הכרזה צריכה להתנוסס בבית הדין, ולא במרכזי הבריאות?

ב _ למה ויכוח צדדי כזה נחקק  בגמרא?

התשובה היא שזה לא נושא צדדי, דווקא השופטים צריכים לדעת זאת, כי מלבד בית המשפט הממשלתי והעירוני, כל אחד ואחד הוא שופט בביתו, את עצמו, וקובע לעצמו את ספיקותיו ולבטיו, גם בנושאים עקרוניים ובשאלות של דאורייתא.

כשהחכמים חקקו את הדיון הזה בתוך כתבי -הקדש, הם לא התעסקו בהיבט הרפואי, אלא התמקדו בכלל הידוע, שהתורה מביאה לכל המידות הטובות, שהרי התורה נמשלה ליין (משלי ט/ה). מאידך, מקור התאווה הוא בנפש השוכנת בדם (ויקרא יז/יא).

ממילא כוונת החכמים היא, שהראש והשורש לכל מחלות הנפש, נמצא בתאווה שמשכנה בדם, והרפואה לכך היא התורה המשולה ליין, כפי שהקב"ה מעיד בעצמו: "בראתי יצר - הרע _ בראתי לו תורה תבלין" (קידושין לב/ב, ב"ב טז/א). לכן מי שאינו לומד תורה, ממילא אינו מוגן מפני היצרים והתאוות, הוא אכן צריך לדאוג ללא הרף ל'תרופות' של לימוד מוסר, ל'סממנים' של תוכחות ולשמירה של סיגופים, כדי לבלום את היצר. אך השקוע בתורה אינו זקוק לכל התרופות הללו, כי "יין התורה הוא ראש כל התרופות" (מהרש"א ב"ב שם. ראה מ"מ- ד 41).

יותר קל ליישם מסקנה כזו כשאנו יושבים ליד ספר קודש, מאשר כשאנו יושבים ליד בקבוק יין, אבל אם נתאמץ לזכור את זה דווקא ליד הבקבוק, זה יהיה אמנם יותר קשה, אבל דווקא בגלל זה, זה יהיה גם יותר יעיל. למזוג כוס יין ולהשקיע בשירי שבת את כל האנרגיה שהוא מעניק. להתאמץ לחבר בין המשל לנמשל, לא שהיין יסחוב את התורה, אלא התורה את היין.

כשברורה לנו מסקנה זו, הרי שהיא מחייבת דווקא יין משובח. על כן אמליץ על יין מיוחד שטעמתי השבוע .

בתערוכת הסומלייה שהתקיימה השבוע, הציגו עשרות יקבים מאות רבות של יינות, לא הצלחתי לטעום את כולם, אבל אחד מאלו שכן טעמתי שייך לחוות פניני שנמצאת בגבעת ארנון שבאיתמר "יקב תום". ענבי הקברנה פרנק גדלים סמוך ליקב, היין התיישן 12 חודשים בחביות,  והתוצאה פשוט נפלאה יין עדין, מאוזן ונעים לשתיה.

לחיים ושבת שלום

שרגא

לעמוד היקב