פרשת ואתחנן תשע"ח, קברנה רזרב כרם לבנון 2016 , יקב רקנאטי
בתחילת הפרשה יש בין משה רבינו לקב"ה דו -שיח שראוי לתשומת לב
משה רבינו מבקש להיכנס לארץ ישראל כדי לראות אותה. חז"ל עוד אפילו מרחיבים שהוא וויתר על שדה וכרם, והסכים להיות "כמו צפור". רק לראות.
ה' כעס עליו ואמר לו: "אל תבקש את זה". עלה ראש הפיסגה, הבט סביב, כי בעיניך תראה ושמה לא תבוא.
לכאורה השיחה לא ברורה, משה ביקש רק לראות, וה' אומר לו: "לא! אתה רק תראה"! הרי את זה בדיוק הוא ביקש.
אלא שיש הבדל רב. משה ביקש לראות מבפנים, וה' אישר לו לראות מבחוץ.
כדי להבין את ההבדל ביניהם, יכול אני להציג דוגמא מעולם היין, מתוך ידיעה שהעולם הרוחני של משה רבינו היה פי מאה מליון יותר עוצמתי. אבל המחשה קלה זה בהחלט יכול לתת.
בספר שיר השירים נאמר: "הביאני אל בית היין" (שיה"ש ב/ד). בין אם הכוונה לאוהל מועד (רש"י), או מעמד הר סיני (מדרש רבה). אני מבקש ברשות הקוראים להתמקד במשל, שהרי לעולם לא מציגים משל שאינו אמת מצד עצמו.
ננסה לדמיין את ההבדל בין מי שיושב על ספסל רעוע ומאובק ברחוב סואן, רועש, מפוייח ורועש, ושם מוזג לעצמו קצת יין בכוס חד- פעמית מקומטת, מוכתמת ומלוכלכת.
דעו לכם, שאפילו את הטעם של היין 'נטו' לא יהיה לו. בעוד שהנמצא בבית היין, יושב ליד שלחן נכבד בתוך מרתף היקב כשחביות יין סביב. יחד עם היינן הראשי, ועוד כמה נאספים, המבקשים לשמוע על היקב, על סוגי היין ושאר סודות מן המטבח. שם מוזגים לו יין בתוך כוס זכוכית אצילה, עוד לפני שהוא טועם, מציעים לו קצת מים, כדי לשטוף את שיירי הקרקר שהוא טעם לפני כן. מסבירים לו על הצבע, הריח, ואיזה טעמים הוא אמור להרגיש.
מי שהיה פעם בסיור יקבים, אינו זקוק שארחיב להסביר מה מרגישים. אבל הנה לפתע מבינים אנו את גודל ההבדל בין לראות מבפנים לבין לראות מבחוץ.
השבוע באיזו ארוחה חגיגית הבאתי בקבוק של יקב רקנאטי מסדרת רזרב 'קברנה סובניון' שגדל בכרם שנמצאת בגליל העליון מול הרי הלבנון (איזור רמות נפתלי) בטח בימי בין הזמנים אתם עוברים באיזור הזה כמה פעמים.
ליין טאנינים רכים, עגולים ועדינים, גוף מלא ועשיר, חמיצות גבוהה מאוזנת וסיומת ארוכה ומתובלת. היין עשיר בטעמי קאסיס ודובדבן, שזיף שחור, אגוזים ועשבי תיבול ים תיכונים.
אלכוהול: 14% כשרות:רבנות איזורית, O.U, בד"צ בית יוסף, חוג חת"ס ב"ב.