פרשת חוקת תשפ"ב, סהר 2017, יקב דרימיה
מיקום גאוגרפי מעניין מצויין בהפטרה של פרשת השבוע: יפתח הכה את בני עמון עד 'אָבֵל כְּרָמִים', מכה גדולה (שופטים יא/לג). צמד המילים 'אָבֵל כְּרָמִים' צד את עיני. בטכנולוגיה של היום לא צריך להיות גאון, מקלידים אותן ולוחצים אנטר. כך עשיתי וגיליתי חגיגה ממש. קודם כל צמד מילים זה מופיע מאות פעמים במאגרי ידע. רש"י אומר 'כתרגומו, כלומר: 'מישור'. בספרי גאוגרפיה של המקורות, מצויינות עוד ערים שהמילה 'אבל' נספחת אליהן, וסוברים שאולי הן היו ליד נחל ו'אבל' הוא מלשון 'יובל'. גם מיקומה של 'אָבֵל כְּרָמִים' אינו ברור. ב'אנציקלופידה לבית ישראל', מסוכם הנושא כך:
עיר קדומה בסביבות רבת בני עמון, מקומה המדויק אינו ידוע... נראה שמקומה היה בגלעד בגבול בין נחלת ישראל לשטחם של העמונים, האזור נמצא מדרום מערב לרבת עמון של ימינו והוא עשיר בכרמים.
פרשני הלכה אחרים שמשרטטים את גבולות ארץ ישראל, מציעים עוד כמה אפשרויות, חלקם חושבים זה היה דווקא בנחלת שבט יהודה, אך לדעת רובם זה בעבר הירדן המזרחי. ודווקא באזור הררי. מה שרש"י מביא מהתרגום 'מישור', הכוונה כנראה לאיזור מישורי באמצע השטח ההררי.
אמנם בימי קדם לא הקפידו כל כך על נטיעת כרמים דווקא במקום הררי, כל האזור של לכיש ודרומה היה בזמנם שופע כרמים, גתות ויקבים. כנראה שכמה וכמה זני ענבים היו להם.
על כל פנים רואים אנו שקראו לאזור על שם הכרמים שבו. כך גם יריחו מוגדרת כ'עיר התמרים' (שופטים א/טז). כך יש גם 'כפר חיטים' (חגיגה ה/ב). כי יושבי ארץ כנען המקוריים, לא היו רק חקלאים, אלא הם היו חקלאים בנשמה, ידעו להריח רגב אדמה, ולומר איזה גידול מתאים לשתול בו (שבת פה/א).
כבר הזכרתי פעמים אחדות במדור הזה, שבשביל להיות חקלאי, צריך לאהוב את המקצוע הזה, ולא די לחשוב על גודל המשכורת. יש אמנם גם תמורה נאה בעבודה נכונה, אבל לא בטוח שזה מצדיק להיות חשוף לשמש ולגשם כל כך הרבה שעות, אלא אם כן מחוברים לנושא, ואז הכסף כבר חשוב פחות, כמובן שאם אין תמורה, אי אפשר להמשיך, אבל חדוות היצירה עולה על הכל. 'שירה' לחקלאי מתאימה לכל סוגי עבודת האדמה, אך לכרמים ויין זה כמו כפפה ליד.
כשאני כותב על נושא מסוים, מתאים להציע יין מהאזור ההוא, אבל מרבת עמון אי אפשר להביא יין, לא בגלל שאצל המוסלמים אין אלכוהול, בכסף אפשר למצוא הכל, אבל אין שם יין כשר, סוגי ערק משובחים אפשר להביא מעבר הירדן, מלבנון ואף מסוריה. כמובן דרך צד שלישי, סוכנים בטורקיה ובקפריסין מפזרים את הסחורה הזו לכל העולם. אבל ציינתי את הדעה שאולי 'אָבֵל כְּרָמִים' נמצא במדבר יהודה, באיזור זה יש יקב בשם 'דרימיה' שגם מתאים להם החלק השני המאמר על החיבור והאהבה שבין החקלאי לאדמה.
כבר כמה פעמים המלצתי על יינות יקב דרימיה והפעם אמליץ על היין 'סהר' 2017.
בלנד שעשוי מ 50% קברנה סוביניון, 45% מרלו ו5% קריניאן. זני בורדו עם נגיעת קריניאן ים תיכוני. הענבים גדלו בסוסיה שבחבל יתיר בגובה 780 מטר מעל פני הים. היין התיישן בחביות עץ אלון 12 חודשים.
יין אלגנטי עם צבע אדום יפה ובוהק,
אלכוהול: 13.5%. מחיר: 90₪. כשרות: רבנות מקומית, הרב אונגר, O.U, בד"ץ בית יוסף.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
