2024/03/28     י"ח אדר ב' התשפ"ד

יקב חבל יהודה וקצת יקב 1848

שלום אנשים, שלום יין

מאת: ישראל פלר, 'גפנא' בני-ברק

על יין אומרים שאי אפשר להסביר אותו. צריך לטעום כדי להבין, להריח כדי להתבשם ולשתות - רק כדי להבין שלא הבנו אותו בכלל בפעם הראשונה.

דף הפייסבוק של 'גפנא', היה נחוץ מכבר. הבשומת, הארומה, צעקה למרחוק: קהילה של אנשי יין כשר, היא דבר מתבקש. היה חסר רק את הגשר שיחבר בינו לעולם המעשה.

אז הנה אנחנו כאן עם דף שיַנְגיש טעמים וריחות, רשמים ואפילו מחירים לקהלים חדשים - וותיקים; שיפתח צוהר לעולם של הבנה מעמיקה, בעולם שלם שרבים כל כך חווים אותו, מבלי שנחשפו לרבדיו הרבים.

וזו הזדמנות מצויינת להשיק כוס יין, דווקא עם כמה טעימות חדשות ובלתי מוכרות.

אזמרה 2011, 'חבל יהודה'

אין כמו פוסט פותח ל'אנשים ויין' כדי להעלות זכרונות מהיין הראשון של 'חבל יהודה' שטעמתי. היקב הקטן - בוטיק של ממש - שוכן במושב זנוח, הסמוך למקום מגוריי שבה את ליבי, ובעליו, יחד עם אחד העובדים שהיו קרובים לליבי, העניקו לי טעימה מרשימה וססגונית.

היה זה דווקא יין בסגנון פורט, 'אזמרה' שאז היה צעיר בעצמו, בציר 2011 אבל כבר התיישן 15 חודשים בחבית. הפקה מענגת של מרלו ושיראז שקיבלו שמש טובה ורוח קרירה באדמות שילה, 750 מטרים מעל פני הים. אני זוכר את הטעם המרתק בפה:  טעמי פירות תות, עם נגיעות של שוקולד, קפה ווניל.

ואי אפשר בלי מילה על רמת העפיצות, טנינים מאוזנים; לא רכים מדאי אבל חלקים מספיק כדי להשלים את הריח המשכר של פטל עשיר, מרוכז, קוספת סיגרים קובניים משובחים ומעט פלפל שחור.

כיום, כשאני פותח את היין באירועים ובשמחות, מסתבר שהביקבוק רק סייע לו, והוא מענג בסיומת ארוכה, אלגנטית ואצילית, ושומר על מְלֵאוּת גופית שהלכה והשתבחה עם השנים.

מחיר 'גפנא': 115 שקלים.

'ממסך', מצפה 2013, 'חבל יהודה'

ומכאן, בגשר חד ליינות אדומים יבשים: 'מצפה', סדרת הדגל של 'חבל יהודה'.

ה'ממסך' (בלנד, בלע"ז) 2013, משלב בפה הרמוניה של טעמים. השילוב של קברנה סוביניון (%70) וענבי המרלו (%22) מתגלה כמושלם, כשמקורם אף הוא משני מוקדים: בגליל העליון ואיך לא, בחבל יהודה - יחד עם פטי ורדו (%8) מאדמת שילה.

האיזון בין מגוון הענבים ומוצאם ההררי העניק ליין טעם עשיר ושופע של פרי מתקתק עם גוון נעים של וניל.ליין טאנינים רכים ותחושת פה מלטפת, ארומה ייחודית של פרי אדום, תיבול עשבוני טרי, ונימות של עץ אלון (בכל זאת, 14 חודש בחבית), וסיומתו ארוכה ורעננה.

'מצפה ממסך' עדיין צעיר, אבל כבר משובח דיו (וילך וישתבח עוד בבקבוק כבר בששת החודשים הקרובים), ומעניק תמורה מלאה למחירו - 120-125 שקלים.

היין מתאים את עצמו היטב עם בשרים איכותיים או גבינות קשות, ומצטרף (ברמתו ובמחירו) לאחיו לסדרה שקדם לו בשנה, 'מצפה 2012 מרלו', שמומלץ לארוחות גורמה, ונלגם נהדר עם מנת בקר או עוף עשיר.

מחיר ב'גפנא': 125 שקלים.

1848, דור 4

כשיקב פרימיום וותיק כמו 1848 מציג את הדורות החדשים של יינותיו, העונג מושלם. כזה הוא הברברה 2012, יין אדום רובי מרוכז ועמוק עם רמזים של שזיף, פטל שחור, דובדבן בהיר, תות עץ, כוכבי אניס ונגיעות עץ קלוי.

הברברה, זן שלא רבים מיטיבים להפיק ממנו יין בישראל (אולי פוחדים ממנו כשהוא לא בבלנד), הופך כאן ליין בעל גוף מלא ומורכב עם סיומת פירותית פריכה ורעננה. היין יושן בחביות עץ אלון צרפתיות למשך 12 חודשים שבסיומם התקבל יין פירותי ורך.

ובקיצור, יין שייטיב עם מי שמבקשים ליהנות מיין רך בפה, ומלא נשמה.

אחיו של הברברה, בן לאותו דור, אך עמוק ופירותי ממנו, הוא השיראז, אף הוא בציר 2012. ככלל, אני מחבב יותר את יינות השיראז, המזוהים עם אוסטרליה, ונבדלים מיינות סירה הצרפתיים בהיותם בשלים ותיבוליים יותר. השיראז 2012 דור 4 נהנה מצבע בורדו סגול עמוק בעל ניחוחות של פירות שחורים בשלים, דובדבן כהה, אוכמניות עם רמזים של פלפל שחור גרוס. יין מלא עם מרקם קטיפתי וסיומת מתובלת ומתמשכת.

גם השיראז התיישן בחביות עץ אלון צרפתיות למשך 12 חודשים שבסיומם התקבל יין פרחוני, מרוכז וקטיפתי.

מחיר ב'גפנא': 65 שקלים, 2 ב-125.

והמספר הנוסף:

הדור ה-7 של 1848 זכה עד כה לארח את הקברנה סוביניון מבציר 2009, כשעתה הצטרף אליו המרלו 2011 (87% מרלו, 8% סירה ו-5% פטיט סירה). לפני המזיגה לכוס, כדאי להביט על היין מול האור כדי לזהות את צבעו הבורדו עד סגלגל-כהה.

היין יושן 18 חודש בחביות עץ אלון וקיבל גוף עגול ומרוכז עם סיומת קטיפתית ומתמשכת, עם רמזים של פרי אדום מצומק,דובדבנים, גרגירי פטל שחורים ושושנים אדומות מלווה בעץ קלוי.

היין מתאים לשתייה מיידית, אך ימשיך להשתבח בבקבוק בשנים הקרובות.

מחיר ב'גפנא': 99 שקלים.

לחיים!