2024/03/28     י"ח אדר ב' התשפ"ד

נהלים של הרבנות הראשית לכשרות היין

נוהל יקבי יין– מתוך קובץ נהלי אגף הכשרות הארצי של הרה"ר לישראל

מותג היין

לאור תקלה חמורה בעבר, כאשר דמיון במותג יין שאינו כשר ליין כשר הכשיל את הציבור בצריכת יין הוחלט שאין לאשר ייצור ושיווק יין כשר תחת מותג או שם זהה ליין לא כשר – בין אם הוא מיוצר בארץ או בחו"ל. יקב אינו רשאי לשווק יין כשר ויין שאינו כשר תחת אותו מותג.

ערלה

1. קליטת ענבים תתבצע אך ורק מיבול שאין בו חשש ערלה, בתנאי שהוא מלווה באישור ממחלקת מצוות התלויות בארץ ברבנות הראשית או באישור אגרונום מוסמך המאושר ע"י הרבנות הראשית לישראל לתת אישורי ערלה, ובתעודת משלוח. תעודות מגופים אחרים אינן קבילות.

2. לפני תחילת כל עונה יועברו למחלקת זרעים ברה"ר רשימת מגדלים המספקים ענבים ליקב.
3. על המשגיח להכין רשימה מסודרת של מגדלים המשווקים ליקב בד"כ, כולל מיקום הכרמים ושם הבעלים.
4. משגיח בכרם יכתוב אישור כשרות לכל משלוח ע"מ שיהיה ניתן לוודא שהענבים אכן מגיעים מהמקור המוצהר בתעודת המשלוח.
5. המשגיח ביקב ימצא בכל שעת קבלת הענבים, ויוודא התאמה בין תעודת המשלוח לתעודת הכשרות.
6. בציר מכני יאושר אך ורק כשהבוצר שומר תורה ומצוות, ותהא השגחה על הענבים עד להגעה ליקב.
7. גם בענבי עכו"ם הנקלטים ישירות מהכרם יש להקפיד על השגחה, על מנת שלא יהיו מעצי ערלה.
8. יש לוודא שגם עצים חדשים (מילואים) לא יהיו מעצי ערלה.

שביעית

1. ענבים שגודלו בשביעית על פי היתר מכירה יקלטו אך ורק בצירוף אישור על מכירת הקרקע.

2. בתוצרת גויים משביעית יש לוודא שאמנם הקרקע שייכת לגויים.
3. תוצרת מאוצר בית דין תימכר על פי בי"ד. אוצר בי"ד יתנהל על פי הוראות והנחיות הרבנות הראשית לישראל.
4. יש להכין תוויות מיוחדות ליין שביעית. על תוויות אלו יש לציין בהדגשה את סוג היין: "כשר על פי היתר מכירה מהרבנות הראשית", "כשר יבול נוכרי", "כשר יבול חו"ל" ו"כשר אוצר בית דין, יש לנהוג ביין קדושת שביעית ולבערו בערב פסח של השמינית".

השגחה בזמן הבציר

1. בכל זמן הבציר חייבת להיות נוכחות משגיח.
2. בבציר מכאני ששופכים מהבוצרת למיכלים- השפיכה תעשה על ידי המשגיח.
3. בבציר מכאני על המשגיח ללוות את הענבים עד היקב.
4. בכל בציר שיערך, על המשגיח לחתום בחותמת וכן בחתימה ידנית על אישור המשלוח.

קליטת ענבים

1. קליטת ענבים לא תיעשה עד ליום ראשון בצהריים.
2. הגבהת המיכלים לחילזון ביקב תיעשה על ידי יהודי שומר תומ"צ (סי' קכג סעי' יח, עיין מטה יונתן).
3. הפעלת החילזון תיעשה אך ורק על ידי יהודי שומר תומ"צ. הפעלת החילזון ע"י מי שאינו יהודי פוסלת אפילו בדיעבד. באחריות המשגיח לוודא שהחילזון מופעל ע"פ הנוהל.
4. אזור ייצור היין יופרד משאר חלקי היקב באמצעות גדר גבוהה.
5. מכלית המשמשת להעברת מיץ ענבים או יין תיסגר בשני חותמות ע"י המשגיח. הסגירה תלווה ברישום.

אחסנה

1. אחסנת היין תיעשה בכלים סגורים (חביות, מיכלים וכו'), שפתיחתם מצריכה נוכחות המשגיח. כמו כן מוטב לסגור את הכלים בחותמת חד פעמית שפתיחתה גורמת היכר (עיין ט"ז סי' קיח ס"ק ג).
2. יש לדאוג למנעול נוסף למחסן שבו מאוחסן היין.
3. יש לשים קפסולה על הפקק גם שהוא הברגה.
4. במידה ויש צורך בתיקון חביות והדבר מתבצע ע"י נוכרי, המשגיח יפקח על העבודה ויוודא שהנכרי
לא יטפל בחביות יין מלאות.
5. מיכל שנוצר ספק לגבי כשרותו, יוכשר.

עובדים

1. כל עובדי היקב יתקבלו רק באישור הרב נותן הכשרות.
2. העובדים יתקבלו לעבודה רק לאחר שיציגו אישורים המעידים על כך שהם שומרי שבת ויעברו  בחינה קצרה על ידי הרב נותן הכשרות.1

פיסטור

1. יין מפוסטר במערכת קיטור סגורה יוגדר "כיין מפוסטר".
2. הפיסטור ייעשה לכל הפחות בטמפרטורה המופיעה בנספח מס' 1 הרצו"ב.
3. יש לציין על הבקבוק שהיין מפוסטר/מבושל (אגרו"מ יו"ד ח"ג סי' נב).
4. יש לציין על גבי בקבוק יין שאינו מפוסטר "לא מפוסטר/מבושל".
5. על מנת להגדיר יין כ'מבושל' צריכים להתקיים התנאים הבאים:
א. איבוד מסה בתהליך בישול.
ב. שינוי טעם היין.

משגיח

1. בכל תחילת שבוע תימסר למשגיח תוכנית עבודה שבועית.
2. המשגיח ימצא ביקב בכל ימי העבודה.
3. העברת יין ממקום למקום לא תיעשה ללא אישור המשגיח. המשגיח יהיה נוכח בשעת פתיחת החביות ו/או המיכלים.
4. המשגיח ימלא טופס יומי בו יפורטו: תאריך, בדיקה מחשש ערלה, הפרשת תרו"מ, העברת יין, כניסת קבוצות, כניסת פועלים שאינם שומרי תומ"צ וקליטת חומרי גלם.
5. כניסת מבקרים/מכובדים ועובדים שאינם שומרי תומ"צ לחוות המיכלים תיעשה אך ורק בנוכחות המשגיח, בתאום עימו ובאישורו מראש. הנחיה זו נכונה גם לגבי המנכ"ל, מנהלי החשבונות, טועמי יין וכדו'.

מהילת מים ומוצרים נוספים

פרי הגפן חייב להוות לפחות מחצית מכמות היין (יו"ד קלד סעי' ה, או"ח רד סעי' ה, ילקוט יוסף . או"ח סי' רע"ב). אי לכך, כמות הענבים בתוצר הסופי לא תיפחת מ 51%.

זמן הפרשת תרו"מ

הפרשת תרו"מ יכולה להיעשות החל משעת הפרדת החרצנים והזגים מהיין, קודם מזיגתו לבקבוקים.

צורת הפרשת תרו"מ

1. המשגיח יקבל מינוי בכתב, מאת מנהל המפעל, להפרשת תרו"מ.
2. נוסח המינוי – כדלהלן (המשפטים שבסוגריים יתווספו עפ"י הצורך):
הריני ממנה בזאת את הרב __________ (ראש מחלקת הכשרות ברבנות המקומית) ואת מר ____________ (משגיח הכשרות הקבוע במפעל) וכל מי שיבוא מכוחם להפרשת תרו"מ מכל היין שיהא ברשותי עד לתאריך ___________. לנ"ל יהיה כוח של פועל או שליח, לשם זכיה, באופן היותר טוב עפ"י גדרי ההלכה (שכר פעולתו כלול באגרת הכשרות המשולמת למועצה הדתית).

הנ"ל יהיה מוסמך לעשות את כל הדרוש לשם הפרשת תרומות ומעשרות כדין, ובשעת הצורך יהיה רשאי אף לבצע לשם כך פעולות שאינן ראויות לכתחילה מצד דיני ההפרשה. כמו"כ, הנ"ל יהיה
רשאי להפריש משלי על של אחרים.
ידוע לי כי הפרשת תרומות ומעשרות היא פעולה קניינית היכולה להפקיע ממני כ 20%- מהיין ואףיותר. אם הנ"ל יקלקל בהפרשה שיעשה, והתוצרת תתוקן מחדש – אני מודיע מראש שלא יהיה
שליח להפרשה ראשונה.
עה"ח : _________________ (הבעלים או המנהלים בחב' בע"מ)
3. תרומה גדולה יש להפריש מן המוקף.
4. כשאין אפשרות להפריש מהמוקף, בדיעבד מועילה הפרשה שלא מהמוקף.
5. * סידור נתינת מעשר ראשון ללוי.
6. מעשר עני יש לתת לעניים. הסכום יהיה מכובד, ולצורך כך יש להתקשר עם גוף ציבורי העוסק בנתינת מעשר עני, כגון "בית האוצר","יד עזרה", "יד אליעזר" וכדו'.
7. מעשר שני – יש לחלל על מטבע הנמצאת באחד המכונים העוסקים בחילול מעשר שני, ועל כן מומלץ להיות מנויים ב"קרן המעשרות", "בית האוצר" וכד'.
8. על המשגיח להבין היטב את נוסח ההפרשה. אם המשגיח ממנה לעצמו מחליף, עליו לוודא שהמחליף מכיר את הנוסח ומבין אותו, ועליו לקבל לשם כך אישור אישי מן הרב הממונה על הכשרות במקום.
9. תרומות ומעשרות יופרשו גם מסחורה המיועדת ליצוא.

בקבוקים

1. מומלץ לקנות בקבוקים מתוצרת הארץ. יש לוודא שהבקבוקים לא יוצרו בשבת.
2. במידה והבקבוקים מתוצרת חוץ מומלץ לרכוש אותם ישירות מהמפעל המייצר את הזכוכית וחומרי הגלם, ולשכור את המקום למספר ימי עבודה (על מנת שהייצור ייחשב ישראלי).
3. יש לסגור את הבקבוקים בשתי חותמות שאי אפשר לעשות בהן שימוש חוזר כגון: פקק, שרוול מפלסטיק (קפסולה) וכיתוב. יש לדאוג שבפתיחת הבקבוק לא תהיה בעיית מחיקה בשבת.

מרכז מבקרים

1. יש לדאוג שמזיגת יין לא מבושל תעשה על ידי עובד שומר שבת.
2. יש לתלות שלט במרכז המבקרים שכשרות יין לא מבושל ניתנה רק לבקבוק סגור.

שבת וחגים

1. היקבים יהיו סגורים החל משעה לפני כניסת שבת וחג, ועד לשעה לאחר צאת השבת והחג.

2. ביקבים לא יאכלו מאכלי חמץ, וישמרו על כשרות לפסח בכל השנה.
3. לעובדי היקב יוקם חדר אוכל מתוחם, והעובדים יקפידו לשטוף את ידיהם בתום הארוחה.

מוצרים

1. כל הזמנת חומרי גלם תיעשה בתיאום עם משגיח הכשרות.

2. כל חומרי הגלם יהיו בהשגחת הרבנות המוסמכת לתת כשרות, וירשמו בצורה מסודרת בטופס (רצ"ב נספח 2).

3. על המשגיח לנהל יומן בו יכתוב אלו מוצרים נכנסו למפעל. כמו כן, עליו לערוך תיק כשרות לכל מוצר עם תעודת הכשרות בצירוף טופס (רצ"ב נספח 2).
4. המשגיח יקבל אישור בכתב לעבור על הנהלת חשבונות של המחסן בכל זמן שיידרש, וכן על המחשבים העוקבים אחר קבלת סחורה.
5. במוצרי יבוא, על המשגיח לקבל מהספק את תצלום אישור הרבנות הראשית לישראל, מחלקת היבוא, ולא להסתפק בכיתוב שעל גבי הקופסא. קוד הייצור נמצא בד"כ בתחתית או במכסה הקופסא. לפרטים יש לפנות למחלקת היבוא של הרה"ר לישראל.
6. כל יקב ישלח הצהרה חתומה בידי מנכ"ל היקב למחלקת התעשיה והחרושת ברה"ר, שתכלול את רשימת כל החומרים המשמשים במהלך הייצור ביקב.
7. שימוש בחומצה טרטרית ייעשה אך ורק מחומצה שנעשתה בהשגחת רבנות מוסמכת ובאישור הרה"ר.