2021/10/18     י"ב חשון התשפ"ב

פרשת וילך תשפ"ב, אייס ווין-יין קרח, יקב צרעה.

פרשת וילך תשפ"ב, אור-אייס ווין, יקב צרעה.

בשבוע שעבר שהיה בשנה שעברה, קראנו את פרשת 'נצבים', שם ציין משה רבינו, שלמרות הקשיים וההרפתקאות 'אתם נצבים', הכל עבר בשלום. להיות ניצב איתן תקוע עם יתדות פלדה, זו עצמה, אבל זה לא תכלית. בשביל זה יש גם השבוע פרשה; 'וילך' = להתקדם! כאן מבואר שכדי להתקדם צריך תחילה להיות יציב. לבנות מסגרת איתנה, לשרטט יעד ברור, לבדוק את הכלים והאפשרויות. אחר כך לצאת לדרך.

אם היינו אומרים שיש לכך הרבה השלכות בחיים, זה יהיה רק קצת נכון, זה לא 'הרבה השלכות', אלא אלה הם החיים. כך נראית כל התמונה, אין אפשרות אחרת לעשות משהו טוב ויעיל, אלא להצליח בפוקס. אבל המסילת ישרים כבר מזהיר שהמקרה לא יתמיד. מי שקופץ מהחלון, אם 'במקרה' יש למטה מזרון רך, זה לא עושה אותו פחות טיפש.

הנה דוגמאות: החסידים הראשונים היו 'שוהים שעה לפני התפילה, כדי שיתכוונו' (ברכות ל/ב). לתפילה איכותית אי אפשר לנחות לפתע.
בבית המקדש היתה עבודה מיוחדת 'להטיב את הנרות', למרות שההדלקה כשרה בזר, ההטבה צריכה היתה להעשות על ידי כהן, כי זו אינה פעולה טכנית, אלא 'הכנה'.
רבי חייא כתב חומשים ומשניות על קלף שהוא עיבד בעצמו, מעורות של צבי שהוא תפס בעצמו, בחבלים שהוא שזר בעצמו, מפשתן שהוא שתל בעצמו (ב"מ פה/א). הוא לא רצה לקנות את החומרים הללו בשוק, כי הוא רצה שהפרויקט שלו יצליח, ולכן הוא תכנן את הכל נכון, מהשלב הראשון.

הפסוק: 'עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא" (תהילים לב/ו), מתכוון שהוא מתפלל למצוא אשה מתאימה (ברכות ח/א). 'לעת מצא' זה למצוא את עצמו, להכין מסגרת, ובתוכה לבנות בית.

לסיכום, הדוגמאות רבות, והרעיון בהם הוא אחד, בטרם 'וילך' = נתקדם, צריך 'נצבים'. במשך כל חודש אלול השתדלנו להתייצב, השופר והסליחות עזרו, הדרשות והחיזוק שלנו אף הם הועילו, ועכשיו אנו 'וילך' לתשפ"ב.
כבר פעמים אחדות הצבעתי על כך שעם ישראל נמשל לגפן (תהילים פ/ט ועוד). על כן אציין שגם יקב מצליח בנוי על עקרון ברזל זה. הרבה אנשים מוכשרים קנו ציוד טוב, ענבים משובחים, ופרצו לשוק ברעש גדול אבל דעכו, לא בגלל שהתוצרת לא היתה טובה, וגם לא בגלל שהמחיר לא התאים לסחורה, אלא בגלל שהם התחילו 'וילך' לפני 'נצבים'. בעוד שיינן יסודי רואה את האתגר, לומד את השוק, ומתחיל בקטן, גם בכמות וגם באיכות. לא פורצים לשוק עם סדרה ב-200 ש"ח לבקבוק, למרות שזו ההשקעה כמעט בלי רווחים. הענבים הכי משובחים, מהיקבים הכי נחשקים, שלוש שנים של שהייה ביקב בתנאים נהדרים. כמו כן גם לא פורצים לשוק עם רבע מיליון בקבוקים בפעם הראשונה, כי אז יצטרך היינן לחלק הרבה בקבוקים מתנות לקרובי המשפחה שלו, כי כשהוא מנסה לדחוף אותם, הוא שומע בכל מקום תשובה זהה: "יש לי את הסוכן הקבוע שלי".
בשביל להיכנס לשוק, לא צריך להתחיל עם יינות של שש במאה, אלא עם אחד בששים, את זה קונה האיש הממוצע, ולאט לאט היקב מתפרסם, מוסיף עוד תוצרת ועוד טיב. כעבור ארבע שנים ויותר, אפשר לטפטף יין במאה שקלים לבקבוק, לייצב את המותג, השם והמוניטין, ואז 'וילך'.
הדוגמאות רבות, אבל כשאנו נפתח עכשיו לכבוד השנה החדשה את בקבוק היין בפרשת 'וילך', נאפשר ליין לרמוז לנו, שכך נראים החיים. אם נתמקד ביציבות, יילך מאיתנו ויגלוש שפע של ברכה כלפי חוץ.
נ.ב.
תזכורת: אני לא אזרז אתכם לקנות אתרוג ולולב, וגם לא בשר לחג, אבל צריך לזכור, שאם בין יום כיפור לחג סוכות יש שבת, הרי שאין די ימים לפני החג להתארגן, יש לנו רק את החצי שבוע שלפנינו, עד ערב יום כיפור. הרבה אנשים כבר הגיעו אלי גם בחול המועד פסח וגם בחול המועד סוכות, כי הם נזכרו שאין להם די יין לחג. אנא מכם, אני מבקש שהשנה כל אלה יבואו לפני החג. בפרט אלה שמבקשים יינות נדירים, אפשר להשיג אותם, אבל לא תמיד הם במלאי, ובערב חג קצת קשה לעמוד בלוח הזמנים.

אבל פטור בלא כלום אי אפשר ולכן אשתף אתכם באחד היינות שטעמתי בראש השנה.

יין קינוח מתוק, ואפילו מאוד מתוק כסימן לשנה טובה ומתוקה.
יש כמה סוגי יינות קינוח, אחד מהם נקרא 'אייס ויין' - יין קרח, שעשוי מענבים קפואים ובסחיטה שלהם יוצא הסוכר, החומצות, הטעמים וכד' בעוד שהמים עצמם נשארים קפואים ולא נכנסים ליין הסופי.
בארץ כמובן שהענבים לא קופאים על הגפן, אבל עושים את זה באופן יזום כשמקפיאים את הענבים בהקפאה עמוקה לתקופה של כמה שבועות. (בעבר כתבתי על זה בפירוט)
אחד היקבים שמייצר יין כזה הוא 'יקב צרעה' היין נקרא 'אור' 2019 היין עשוי מ100% ענבי גוורצטרמינר, הצבע זהוב בהיר, ריחות של דבש קלמנטינה ואננס טרי ממשיך לכיוון ליצ'י והרבה פירות הדר כתומים, חומציות עדינה שיושבת בפה כמו שצריך, בכללי, יין נקי ונעים. 9.5% אלכוהול.

לחיים

גמר חתימה טובה, שנה טובה ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר

לעמוד היקב