2018/09/20     י"א תשרי התשע"ט

כשרות משקאות חריפים

עולם המשקאות החריפים מורכב מעשרות סוגים שונים,

יש הפוגשים בו לקראת חג הפורים בלבד, ויש מחובבי המשקאות העסוקים בכך בכל ימות השנה, ובקיאים בכל תתי הסוגים וההבדלים הדקים שביניהם.

יחד עם ההתפתחות התעשייתית, התפתח גם תחום המשקאות, ומשקאות מסורתיים שעד כה יוצרו בתהליך פשוט שאינו כולל בעיות כשרות, מיוצרים כיום בשיטות שונות הממהרות את הליך הייצור ומוזילות אותו, ובכך עולות סוגיות חדשות המערערות על כשרות המשקאות.

נושא הכשרות על גבי משקאות חריפים אינו מוסדר דיו, ולצערנו רבים שבדרך כלל מקפידים על כשרות מהודרת, נסמכים בנושא זה על שמועות שונות שאינן מבוססות בהכרח. לדוגמא: יש הסבורים שכל המשקאות בדיוטי פרי כשרים, בשעה שאין כל פיקוח על כך. לא זו בלבד אלא שהרכישה במקום זה בעייתית יותר משום שכאשר החנות בבעלות יהודית, ואין עליה פיקוח על מכירת חמץ, משקאות חמץ עלולים להיות אסורים כ'חמץ שעבר עליו הפסח'.

ישנם גופי כשרות שונים שלאחר בדיקה של מרכיבי המשקאות השונים ותהליך ייצורם, אישרו את כשרותם גם כאשר אין סימון כשרות על גבי הבקבוק. ברשימות ניתן לצפות כאן, רמת הכשרות ברשימות אלו ניתן מתחלקת לשנים:

  • משקאות המכילים חומרי גלם פשוטים (כגון: ברנדי או וודקה ללא טעמים) – המשקאות המאושרים כשרים ברמת מהדרין. (מלבד וויסקי שהליך ייצורו מורכב יותר, ראה להלן).

  • משקאות המכילים תוספות שונות, כגון: חומרי טעם וצבע (למשל: וודקה בטעמים, או טקילה גולד), גליצרין, רכיבי שמנת וחלב (למשל: ליקרים שונים) – רמת כשרותם מתאימה לרמה של גוף הכשרות המאשר אותם, ועל המעוניינים ברמת כשרות גבוהה להקפיד על משקאות המאושרים על ידי גופי כשרות ברמה גבוהה. 

פירוט סוגי המשקאות השונים

  • וויסקי

כשרותו של הוויסקי מורכבת משני נושאים - כשרות הליך הייצור וכשרות חומרי הגלם:

מרכיבי הוויסקי - הוויסקי מיוצר מדגנים וקטניות, ומרכיביו אינם בעייתיים. אולם לעיתים מוסיפים בו חומרי עזר שונים ללא סימון מפורש על גבי הבקבוק.

הליך הייצור – יצרני הוויסקי טוענים שיישונו של הוויסקי בחביות ששימשו בעבר ליין – נותן לו 'ארומה' של יין ומשביח את טעמו. במקרה זה גם כאשר מרכיבי הוויסקי כשרים, ישנו חשש בכשרותו, שכן היין הספוג בחביות אסור כ'יין נסך'. יש שהקילו לשתות גם וויסקי המיושן בחביות יין, משום שלדעתם טעמו של היין בטל. בהיתר זה תמכו בעל ה'מנחת יצחק' והרב משה פינשטיין. אך כתבו שנכון שירא שמים ימנע משתיתו.

למעשה – בוויסקי המיוצר ביפן, קנדה ואירלנד. ישנו חשש לתוספת של חומרי גלם בוויסקי ולכן אין לשתות אותו בלא אישור של מערכת כשרות מהודרת.

בארצות הברית – על פי החוק אסור להוסיף לוויסקי חומרי גלם בלא סימון נאות, ואסור ליישן אותו בחביות של יין, משום כך יש המקילים לשתות ויסקי אמריקאי ללא כשרות, כאשר בחומרי הגלם שלו לא מופיעים גליצרין, יין, או חומרי טעם נוספים. וויסקי 'בלנדד' הוא וויסקי המעורב מכמה משקאות, ולכן גם כשהוא מארצות הברית הוא זקוק להכשר.

וייסקי סקוטי – בסקוטלנד חל איסור על הוספת חומרי גלם בלא סימון, אך מותר ליישן את הוויסקי בחביות יין. על סוגים המיושנים בחביות יין יופיע בדרך כלל אחד מהכיתובים הבאים: Double Wood, Specal Finish ,Double Matured ,Two Wood ,Sherry Casks Port, Madeira Casks, Sherry cast. כאשר אחד הכיתובים הללו מופיע על הבקבוק קשה מאוד להתיר לשתותו בלא כשרות. כאשר כיתוב זה אינו מופיע, על אף שעדיין ישנו חשש שהוויסקי יושן בחביות יין - יש שנהגו לסמוך על המקילים לשתות ממנו גם בלא כשרות. אך המהדרין ישתו וויסקי בכשרות בלבד.

באתר KWL תחת כל אחד מסוגי הוויסקי, מצויין האם כשרותו נשענת על דעת המקילים, או שמא הוא מותר לכל הדעות.

  • ברנדי

חלק מסוגי הברנדי מזוקקים מיין או מענבים (קוניאק cognac, ארמניאק Armaniak, גראפה Grappa, פיסקו Pisco) האסור כ'יין נסך', משום כך לא ניתן לשתות משקאות אלו ללא הכשר על גבי הבקבוק.

חשש זה קיים גם בברנדי המיוצר מאלכוהול המזוקק מפירות אחרים (מטקסקה Metaxa, קלבדוס Calvados, קירש Kirschwasser, סליבוביץ Slivovitz, Ţuică), משום שפעמים רבות מזקקים אותו יחד עם יין. ברשימת הסוגים שנבדקו על ידי גופי הכשרות וקיבלו את אישורם גם בלא חותמת על הבקבוק. כאשר ברכיבים מופיעים חומרי טעם מומלץ להקפיד על אישור של מערכת כשרות מהודרת מהארץ או מחו"ל.

  • טקילה (Reposado /Rested / Aged/ Anejo / Extra-Aged Joven u Oro / Gold / Blanco / Silver / Mezcal)

הטקילה מופקת מצמח ה'אגבה' שהוא כשלעצמו כשר, החוק במקסיקו קובע שאין להוסיף לטקילה חומרים נוספים, ומשום כך מותר לשתות טקילה מקסיקנית ללא הכשר. (מלבד 'טקילה גולד' שבה החוק מתיר תוספות).

בטקילה המיוצרת במדינות אחרות, ישנו חשש לעירוב של רכיבי יין, האסור כ'יין נסך'. כמו כן חלק מסוגי ה'מסקל' מכילים תולעת אסורה.

  • ג'ין (ג'ינג'ר)

ג'ין מיוצר מאלכוהול צמחי שעלול להיות מופק מענבים (האסור כ'יין נסך'), משום כך אין לשתות ג'ין בלא הכשר. ברשימת מותגי הג'ין שנבדקו על ידי גופי הכשרות וקיבלו את אישורם גם בלא חותמת על הבקבוק ניתן לצפות כאן. כאשר ברכיבים מופיעים חומרי טעם מומלץ להקפיד על אישור של מערכת כשרות מהודרת מהארץ או מחו"ל.

  • וודקה

הוודקה מיוצרת מאלכוהול המופק מתפוחי אדמה או דגנים. על אף שחומרי הגלם הבסיסיים של הוודקה כשרים - אין לשתות וודקה בלא הכשר, משום שיש בה חשש לאיסור "חדש", או לתוספת של מי גבינה (גבינת גויים), כמו כן החוק אינו אוסר להוסיף לוודקה חומרים שונים שכשרותם מוטלת בספק.

ברשימת ממותגי הוודקה שנבדקו על ידי גופי הכשרות וקיבלו את אישורם גם בלא חותמת על הבקבוק. כאשר ברכיבים מופיעים חומרי טעם מומלץ להקפיד על אישור של מערכת כשרות מהודרת מהארץ או מחו"ל.

  • רום (רום בהיר, רום כהה. ג'מייקה, מרטיניק, קובה, איי בתולה מערבים, ברבדוס, מאוריטיוס, גויאנה, רום כהה, קשסה, מליבו)

הרום הוא משקה אלכוהלי העשוי מקנה סוכר. ברום בהיר המיוצר בברזיל או במדינות הים הקריבי אין חשש של תערובת אסורה ומותר לשתותו בלא כשרות. אך לשאר הסוגים מוסיפים לעיתים תמציות צבע וטעם אסורים, ולכן אין לשתותו ללא הכשר.

ברשימת מותגי הרום שנבדקו על ידי גופי הכשרות וקיבלו את אישורם גם בלא חותמת על הבקבוק. כאשר ברכיבים מופיעים חומרי טעם מומלץ להקפיד על אישור של מערכת כשרות מהודרת מהארץ או מחו"ל.

  • אפריטיפים (אניס, פסטיס, אוזו, רקי, סמבוקה, צ'ינצ'ון, פצ'ראן, ורמוט, מרטיני, נואלי פראט, פון א מה, דובונה, צ'ינזנו, ביטרים, קמפארי, צ'ינאר, פרנט, אנגוסטרה)

משקאות אלו מיוצרים על ידי עירוב של חליטת או השריית עשבים יחד עם אלכוהול ניטרלי או עם יין. אין לרכוש משקאות אלו בלא הכשר, משום שהם עלולים להיות אסורים כ'יין נסך', וכן יתכן שמעורבות בהם תמציות אסורות. כאשר החליטה או האלכוהול מופקים מדגנים יתכן שהמשקה אסור גם באיסור "חדש".

ברשימת ממותגי האפרטיף שנבדקו על ידי גופי הכשרות וקיבלו את אישורם גם בלא חותמת על הבקבוק. כאשר ברכיבים מופיעים חומרי טעם מומלץ להקפיד על אישור של מערכת כשרות מהודרת מהארץ או מחו"ל.

  • ליקרים (אניסט, בנדיקטין, וישניאק, שרי בראנדי, פינה קולדה, ליקר ביצים, בננות, שוקולד וכדומה)

הליקרים עשויים על בסיס אלכוהולי בתוספת תמציות טעם וצבע, כדי לברר האם הם כשרים יש לבדוק את מקור הכוהל (אם מופק מענבים הוא אסור כ'יין נסך', ואם מופק מדגנים יתכן ואסור באיסור 'חדש') וכן את כשרות תמציות הצבע והטעם, כמו כן בחלק מהליקרים מערבים יין, או שהם נעשים על בסיס מי גבינה ושמנת (ואסורים כחלב וגבינת עכו"ם). משום כך אין לרכוש ליקר ללא חותמת כשרות על גביו.

יש להעיר שישנם מותגים זהים שחלקם עם כשרות וחלקם ללא כשרות, ולכן בעת הרכישה יש לוודא שהכשרות מסומנת על גבי הבקבוק.

  • בירה (לאגר, אייל, פורטר, סטאות, גינס, מאלט)

הבירה היא משקה חריף המיוצר מלתת שעורים, מים, כישות ושמרים.

על אף שהחומרים של הבירה פשוטים – יש להמנע מלשתות בירה ללא הכשר, משום שבמותגים קטנים ישנו חשש לזיופים ועירוב של חומרים נוספים שכשרותם מוטלת בספק. כמו כן בתקופה שבין נובמבר לחג הפסח הבירה עלולה להיות אסורה באיסור 'חדש'.

  • ערק

את האלכוהול של הערק מזקקים מסוגי פירות שונים, ביניהם גם מענבים (האסורים כ'יין נסך'), משום כך אין לשתות ערק ללא הכשר.

המידע באדיבות אתר כושרות