2020/08/09     י"ט אב התש"פ

יין מסיר מחסומים

עֶשֶׂר כּוֹסוֹת תִּקְּנוּ חֲכָמִים לִשְׁתּוֹת בְּבֵית הָאָבֵל

(כתובות ט/א)

כְּדֵי לְנַצֵּל אֶת תְּכוּנַת הַשִּׂמְחָה שֶׁמַּעֲנִיק הַיַּיִן, כַּכָּתוּב: "יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהילים קד/טו), תְּכוּנָה שֶׁנּוֹעֲדָה כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֲבֵלִים, כַּנֶּאֱמַר: "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נֶפֶשׁ" (משלי לא/ו-ז). עַל יְדֵי שְׁתִיָּה מְבֻקֶּרֶת, יְכוֹלִים הָאֲבֵלִים לָצֵאת מֵהַרְגָּשׁוֹתֵיהֶם הַמְצַעֲרוֹת (משלי לא/ו, מהרש"א. ערובין סה/א). כָּךְ נִתָּן לְלַקֵּט פְּסוּקִים וּמַאֲמָרִים לָרֹב, עַל מַעֲלָתָהּ שֶׁל שְׁתִיַּת יַיִן מְבֻקֶּרֶת, מְתוּנָה וּמְדוּדָה.

אָכֵן מִיָּד אַחַר הַמַּבּוּל שָׁתָה נֹחַ יַיִן, כְּדֵי לְהָפִיג אֶת צַעֲרוֹ בִּרְאוֹתוֹ עוֹלָם חָרֵב (פרצ"ד לך לך אות ה). בְּכֹחוֹ שֶׁל הַיַּיִן לְשַׂמֵּחַ כִּי הוּא מֵסִיר מַחְסוֹמִים, וְהָאָדָם מִטִּבְעוֹ נוֹלַד שָׂמֵחַ. לָכֵן לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ חִיּוּבִי כְּדֵי לִהְיוֹת שָׂמֵחַ, אֶלָּא דַּי לְהָסִיר אֶת מַחְסוֹמֵי הָעֶצֶב, וְהַשִּׂמְחָה כְּבָר פּוֹרֶצֶת מֵאֵלֶיהָ.

אֲכִילָה דְּשֵׁנָה, שְׁתִיַּת יַיִן וּמְנוּחָה, מְפִיגִים אֶת נֶפֶשׁ הַדּוֹאֵג מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים (ברכות נו/א), עַל- כֵּן הִמְלִיץ הָרַמְבַּ"ם כִּרְפוּאָה לְעַצְבוּת, לְהָסִיר אוֹתָהּ בִּשְׁמִיעַת הַנִּגּוּנִים וּמִינֵי הַזֶּמֶר, בְּטִיּוּל בְּגִנּוֹת וּבִרְאִיַּת בִּנְיָנִים נָאִים וְכַדּוֹמֶה, מִסּוּג הַדְּבָרִים הַמַּרְחִיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, וּמְסִירִים אֶת חֹלִי הַמָּרָה הַשְּׁחוֹרָה מִמֶּנּוּ, וְהַכַּוָּנָה בְּכָל זֶה שֶׁיַּבְרִיא גּוּפוֹ, וְתַכְלִית הַכַּוָּנָה בִּבְרִיאוּת גּוּפוֹ _ לִקְנוֹת חָכְמָה (שמונה פרקים לרמב"ם פרק ה').

כָּךְ כָּתַב גַּם רַשִׁ"י: דָּבָר שֶׁהוּא תַּאֲוָה לְמַרְאֵה הָעֵינַיִם _ מְשַׂמֵּחַ הַלֵּב וּמְצַחְצֵחַ תּוּגָתוֹ [=מְסַלֵּק עַצְבוּת וְדִכָּאוֹן] כְּגוֹן [רְאִיַּת] גַּן יֶרֶק וּנְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים (רש"י על משלי טו/ל).

הַמַּעֲלָה בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן, אֵינָהּ רַק בִּגְלַל פְּרוּדוֹת שֶׁל כֹּהֶל, שֶׁמַּצְלִיחוֹת לַעֲבוֹר מַחְסוֹמִים בַּכְּנִיסָה לַמֹּחַ, וְעוֹשׂוֹת שָׁם עִרְבּוּב קַל, אֶלָּא כֹּחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר פְּנִימִי וּמַהוּתִי יֵשׁ לַיַּיִן, שֶׁהוּא עַצְמוֹ 'סוֹד' שֶׁהָיָה כָּמוּס בַּעֲנָבִים, לָכֵן בְּכֹחוֹ לַחְשֹׂף אֶת הַסּוֹדוֹת הַכְּמוּסִים בַּנֶּפֶשׁ, וּלְהַדְגִּישׁ אֶת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהִיא לְעוֹלָם אֵיתָנָה יוֹתֵר מֵהַחִיצוֹנִית, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים חֲזַ"ל: "נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד" (ערובין סה/א, סנהדרין לח/א).

בְּכֹחוֹ שֶׁל הַיַּיִן, לְהוֹצִיא אֶת הַסּוֹד הַפְּנִימִי שֶׁקַּיָּם אֵצֶל הַשּׁוֹתֶה, וּבָזֶה הוּא מְאַזֵּן אֶת הַפְּגִיעָה הַחִיצוֹנִית וּמַגְבִּיר אֶת הָרוּחַ עַל הַחֹמֶר, וְזֶה מַה שֶּׁגּוֹרֵם לַשִּׂמְחָה, וְזֶהוּ הָעִנְיָן שֶׁהַיַּיִן יִהְיֶה בַּסְּעֻדָּה הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ "יַיִן הַמְשֻׁמָּר" (סנהדרין צט/א).

מְקוֹר הַיַּיִן הוּא יוֹתֵר עֶלְיוֹן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, עַל כֵּן בְּכָל מַעֲמָד שֶׁל קְדֻשָּׁה, כְּקִדּוּשׁ, הַבְדָּלָה, בְּרִית, וְנִשּׂוּאִין אוֹמְרִים בְּרָכָה דַּוְקָא עַל הַיַּיִן, הַמְסַמֵּל אֶת עוֹלָם הָרוּחַ.

סִלּוּק הַדְּאָגָה

בִּגְלַל הַקֶּשֶׁר הֶהָדוּק וְהַמֻּפְלָא שֶׁבֵּין הַנֶּפֶשׁ לַגּוּף, עוֹבֶרֶת הַדְּאָגָה מִמִּשְׁכָּנָהּ בַּנֶּפֶשׁ אֶל הַגּוּף, וּמַקְפִּיאָה אֶת הַלֵּב וְאֶת כֹּחוֹתָיו, לָכֵן הִמְלִיצוּ חֲזַ"ל עַל מַאֲכָלִים הַמַּמְרִיצִים אֶת חִלּוּף הֶחֳמָרִים בַּגּוּף, וּמְחַדְּשִׁים אֶת הַחֹם הַפְּנִימִי וְאָמְרוּ, כִּי מַאֲכָלִים אֵלֶּה מְשַׁחְרְרִים מִדְּאָגָה וּמְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב (כתובות י/ב: "תמרי _ משחנן ומבטלות מחשבה רעה ודאגה").

עַל הַקֶּשֶׁר הֶהָדוּק וְהַהַשְׁלָכוֹת הַהֲדָדִיּוֹת שֶׁבֵּין הַנֶּפֶשׁ לַגּוּף, יוֹדְעִים אָנוּ מֵאָז חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעֶרֶשׂ הַבְּרִיאָה. וַדַּאי שֶׁבְּאֹפֶן טֶכְנִי נִתָּן לְהַשְׁפִּיעַ בְּאֹפֶן יָשִׁיר עַל הַנֶּפֶשׁ דֶּרֶךְ הַגּוּף, כִּי כַּאֲשֶׁר הַדְּאָגָה מְשַׁבֶּשֶׁת אֶת הָאִזּוּן הֶעָדִין, שֶׁל הֶחֳמָרִים הַנִּמְצָאִים בַּמֹּחַ וּבְמַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים, יֶשְׁנָה אֶפְשָׁרוּת לְתַקֵּן אֶת הַשִּׁבּוּשׁ וּלְאַזֵּן בְּאֹפֶן חֶלְקִי אֶת הַהַפְרָעוֹת.

הַדֻּגְמָא הַבּוֹלֶטֶת וְהַוָּתִיקָה בְּיוֹתֵר הִיא שְׁתִיַּת יַיִן וּמוֹצָרָיו, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "הַיַּיִן נִבְרָא כְּדֵי לְנַחֵם בּוֹ אֲבֵלִים" (ערובין סה/א). בֵּית אֲבֵלִים הוּא "בֵּית מַרְזֵחַ", כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹתִים בּוֹ יַיִן (ירמיהו טז/ה, כתובות סט/א). הָעֻבְדָּה שֶׁכֹּהֶל הַחוֹדֵר אֶל הַמֹּחַ דֶּרֶךְ הַדָּם, מַשְׁפִּיעַ עַל מַצַּב הָרוּחַ וְעַל הֲלָךְ הַמַּחְשָׁבָה, אֵינָהּ בְּמִקְרֶה, כִּי אִם לֹא הָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר, לֹא הָיָה הַקָּבָּ"ה קוֹבֵעַ אֶת חֻקֵּי הַטֶּבַע בְּאֹפֶן זֶה, וּמְסַנְּנֵי הַמֹּחַ הָיוּ מַצְלִיחִים לְהִתְגַּבֵּר גַּם עַל פְּרוּדוֹת הַכֹּהֶל, שֶׁהֲרֵי בְּמַבָּט שִׁטְחִי נִרְאֶה שֶׁהַדָּבָר אֵינוֹ לְטוֹבָה. עַל- כֵּן עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִמְצֹא אֶת הַצְּדָדִים הַחִיּוּבִיִּים שֶׁל תּוֹפָעָה זוֹ, וּכְמוֹ-כֵן תְּכוּנָה זוֹ: לְשַׂמֵּחַ לְבַב אֱנוֹשׁ, נִרְאֵית כִּתְכוּנָה רוּחָנִית שֶׁוַּדַּאי אֵין מְקוֹמָהּ בָּעוֹלָם הַחָמְרִי (מהר"ל).

שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת לִפְנֵי הָאֹכֶל

בְּטֶרֶם נָרִים גַּבָּה תְּמֵהָה, עַל כַּמּוּת מֻגְזֶמֶת זוֹ שֶׁל יַיִן בְּבֵית הָאָבֵל, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁלִּפְנֵי הַשְּׁתִיָּה הָיוּ מוֹהֲלִים אֶת הַיַּיִן בִּשְׁמוֹנִים אֲחוּזֵי מַיִם. בְּיַיִן חָזָק יֵשׁ עַד חֲמִשָּׁה- עָשָׂר אֲחוּזֵי כֹּהֶל, כְּשֶׁהוֹסִיפוּ שְׁמוֹנִים אָחוּז מַיִם, נוֹתַר יַיִן עִם שְׁלֹשָׁה אֲחוּזֵי כֹּהֶל, פָּחוֹת מֵחֲצִי הַכַּמּוּת שֶׁיֵּשׁ כַּיּוֹם בְּבִירָה קַלָּה. 'כּוֹס' רְגִילָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה "רְבִיעִית" _ שֶׁהִיא בְּעֵרֶךְ מַחֲצִית מִכּוֹס רְגִילָה כַּיּוֹם. עֶשֶׂר כּוֹסוֹת כָּאֵלֶּה תּוֹךְ כְּדֵי אֲרוּחָה, הֵם פָּחוֹת מִלִּיטֶר. זוֹ בְּהֶחְלֵט כַּמּוּת כֹּהֶל נְדִיבָה, אֲבָל לֹא מְסֻכֶּנֶת.

בִּזְמַנָּם יָדְעוּ לְיַצֵּר יַיִן חָזָק יוֹתֵר, מַה שֶּׁנִּקְרָא כַּיּוֹם "יַיִן מְחֻזָּק", מְיֻצָּר מֵעֲנָבִים עִם רִכּוּז סֻכָּר גָּבֹהַּ, שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים הַשְׁקָיָה, כְּפִי שֶׁעוֹשִׂים כְּשֶׁרוֹצִים לְהַרְוִיחַ נֶפַח וּמִשְׁקָל, וּמוֹכְרִים עֲנָבִים סְפוּגֵי - מַיִם. בְּיַיִן מְחֻזָּק יֵשׁ עַד 25% כֹּהֶל, יוֹתֵר קַל לְאַכְסֵן אוֹתוֹ כָּךְ, כְּשֶׁאֵין אֶת הַתְּנָאִים הַנְּכוֹנִים שֶׁהַיַּיִן דּוֹרֵשׁ. הָעֲנָבִים שֶׁלָּהֶם הָיוּ מְרֻכָּזִים וְתַמְצִיתִיִּים וְיֵינָם הָיָה כֹּה חָזָק, שֶׁלֹּא נִתַּן הָיָה לִשְׁתּוֹת אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁהוּא, אֶלָּא צָרִיךְ הָיָה לִמְזֹג וּלְדַלֵּל אוֹתוֹ עַל יְדֵי הוֹסָפַת מַיִם.

חֲכָמִים סִדְּרוּ אֶת עֶשֶׂר הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ בְּאֹפֶן זֶה: שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת קֹדֶם אֲכִילָה. אָמְנָם זוֹ אֵינָהּ הַנְחָיָה מְמֻקֶּדֶת לָאָבֵל, אֶלָּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֻמְלָץ, לִשְׁתּוֹת כַּמּוּת נְדִיבָה שֶׁל מַיִם כַּחֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי הָאֲכִילָה. לֹא בְּמִקְרֶה הִגִּיעָה אֵלֵינוּ הוֹרָאָה זוֹ דֶּרֶךְ בֵּית הָאָבֵל, בִּגְלַל שֶׁאֶחָד הָאוֹיְבִים הַגְּדוֹלִים לַבְּרִיאוּת הִיא עֲצִירוּת (רמב"ם דעות ד/טו, וראה דעות ד/יג). מֵהֲלָךְ תַּקִּין שֶׁל הַמֵּעַיִם קָשׁוּר מְאֹד לְמַצַּב רוּחַ, וּבְבֵית הָאָבֵל לֹא פֶּלֶא שֶׁהוּא עָכוּר _ הַרְבֵּה אוֹ קְצָת, וְאַחַת הַתּוֹצָאוֹת הַמְמַהֲרוֹת לָבוֹא, הִיא שִׁבּוּשׁ בַּמַּהֲלָךְ הַתַּקִּין שֶׁל הַמֵּעַיִם.

שְׁתִיָּה מְרֻבָּה מְאִיצָה אֶת פְּעִילוּת הַמֵּעַיִם, גַּם כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ נִמְצֵאת בִּלְחָצִים וּמְרִירוּת, כְּפִי שֶׁהַחֲכָמִים מַדְגִּישִׁים כָּאן: כְּדֵי לִפְתֹּחַ אֶת בְּנֵי מֵעָיו. הָרוֹפְאִים כַּיּוֹם לָמְדוּ לְהַצְבִּיעַ עַל מִגְוַן דְּבָרִים, שֶׁפְּתִיחָה זוֹ מוֹעִילָה לָהֶם.

שָׁלֹשׁ בָּאֶמְצַע וְאַרְבַּע בַּסּוֹף

עוֹד שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת יַיִן יוֹאִילוּ הַמְנַחֲמִים לִזְכֹּר לִמְזֹג לָאָבֵל, בְּתוֹךְ אֲכִילָה, בֵּין מָנָה לְמָנָה, כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֶת הָאֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו, וְעוֹד אַרְבַּע כּוֹסוֹת לְאַחַר הָאֲכִילָה, בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. אָנוּ נוֹהֲגִים כַּיּוֹם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס אַחַת, שֶׁשּׁוֹתִים אוֹתָהּ בַּסּוֹף, אַךְ בְּבֵית הָאָבֵל תִּקְּנוּ אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּנֶגֶד אַרְבַּע הַבְּרָכוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. עַל כָּל בְּרָכָה שָׁתוּ הָאֲבֵלִים עוֹד כּוֹס.

בְּכָל בְּרָכָה טָמוּן רֶמֶז לְנִיחוּמֵי אֲבֵלִים: כּוֹס אַחַת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כְּנֶגֶד אַרְבַּע הַבְּרָכוֹת שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן מֻרְכֶּבֶת מֵהֵן. הַכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה הִיא כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַזָּן אֶת הַכֹּל". הָאָבֵל מְבַקֵּשׁ אָמְנָם חַיִּים, שֶׁהֲרֵי עַתָּה מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה (שבת קו/א).

הַזְּמַן לְבַקֵּשׁ שִׁחְרוּר מֵאֵימַת הַמָּוֶת, הוּא דַּוְקָא בִּזְמַן בַּקָּשַׁת הַמְזוֹנוֹת, עַל פִּי הַמְבֹאָר, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה גַּם רָעָב וְגַם מַגֵּפַת מָוֶת, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין מְבַקְּשִׁים שְׁתֵּי בַּקָּשׁוֹת בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, קָבְעוּ הַחֲכָמִים שֶׁיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּלְבַטֵּל אֶת הָרָעָב, שֶׁיָּבוֹא מָזוֹן, וְהַמָּוֶת יִסְתַּלֵּק מִמֵּילָא, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהַקָּבָּ"ה הָרַחֲמָן, נוֹתֵן שֹׂבַע לָעוֹלָם, לַאֲנָשִׁים חַיִּים הוּא נוֹתֵן אוֹתוֹ, הַנִּפְטָרִים אֵינָם זְקוּקִים לָשֹׂבַע (תענית ח/ב), הֲרֵי שֶׁבְּבַקָּשַׁת הַמְזוֹנוֹת כּוֹלֶלֶת גַּם בַּקָּשָׁה עַל הַחַיִּים (ריטב"א).

וְכוֹס אַחַת כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה, בִּרְכַּת "בָּרוּךְ אַתָּה ה', עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן". הָ"אָרֶץ" וַאֲרִיכוּת הַיָּמִים, קְשׁוּרִים זֶה לָזֶה בְּאֹפֶן בִּלְתִּי נִתָּן לְהַפְרָדָה, כָּתוּב: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם" (דברים יא/כא. ריטב"א).

אֵין מָקוֹם מַתְאִים יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל עַל אֲרִיכוּת יָמִים, מֵאֲשֶׁר בְּבֵית הָאָבֵל, שָׁם מְשׁוֹטְטוֹת עֵינָיו שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהֲרֵי "אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּפְטַר, תִּדְאַג כָּל הַמִּשְׁפָּחָה" (שבת קו/א), לָכֵן דַּוְקָא שָׁם מְבַקְּשִׁים שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת לֹא יִקְבַּע מִשְׁכָּן בַּבַּיִת הַזֶּה, וּמִתְפַּלְלִים: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם עַל הָאָרֶץ".

נֶחָמַת יְרוּשָׁלַיִם וְנֶחָמַת הֲרוּגֵי בֵּיתָר

וְכוֹס אַחַת כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה הַשְּׁלִישִׁית: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' בּוֹנֶה בְּרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם". בֵּית אֲבֵלִים הַמִּתְפַּלְּלִים עַל נֶחָמָה, זֶהוּ הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים לְהִתְחַבֵּר אֶל נֶחָמַת הָעָם. שְׁנֵי סוּגֵי הָאֲבֵלוּת הַלָּלוּ שְׁלוּבִים זֶה בָּזֶה, וְקַיָּם קֶשֶׁר אַמִּיץ בֵּין אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, לְבֵין הָאֲבֵלִים עַל פְּטִירַת קְרוֹב הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁהֲרֵי בְּנֶחָמַת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם נֶאֱמַר: "וּבִלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ה' דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" (ישעיהו כה/ח).

הָעֻבְדָּה שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל מְצַפֶּה לְנֶחָמָה, מַקְטִינָה בִּמְאֹד מְאֹד אֶת הָאֲבֵלוּת הַפְּרָטִית שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כָּאן, גַּם בִּגְלַל "צָרַת רַבִּים", וְגַם בִּגְלַל הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה שֶׁעִם הַנֶּחָמָה הַצִבּוּרִית, יָבוֹאוּ כָּל הַנֶּחָמוֹת הַפְּרָטִיּוֹת.

מָשָׁל לְשׁוֹאֵב מַיִם, שֶׁהִצְטַעֵר כַּאֲשֶׁר דְּלִי הַחֶרֶס שֶׁלּוֹ נָפַל לַבְּאֵר, וְהִנֵּה לְפֶתַע הִגִּיעַ הַמְשָׁרֵת שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְאַף דְּלִי הַזָּהָב שֶׁלּוֹ נָפַל לַמַּיִם, וְהַשּׁוֹאֵב הֶעָנִי שָׂמַח. שְׁאָלוּהוּ: "הַאִם אַתָּה שָׂמֵחַ לְאֵיד"? "חָלִילָה", אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלִּכְבוֹד דְּלִי הַזָּהָב שֶׁל הַמֶּלֶךְ יְרוֹקְנוּ אֶת הַבְּאֵר, וְאָז אָרִים אֶת הַדְּלִי שֶׁלִּי. זוֹהִי הַגְּאֻלָּה הַפְּרָטִית שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כְּשֶׁיִּגְאַל ה' אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

וְעוֹד כּוֹס אַחַת כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה הָרְבִיעִית: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם _ _ _ הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב, וְהַמֵּטִיב". בִּבְרָכָה זוֹ בּוֹלֵט מְאֹד הַקֶּשֶׁר בֵּינָהּ לְבֵין תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, שֶׁהֲרֵי תִּקְּנוּ אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר הִתִּירוּ לִקְבֹּר אֶת הֲרוּגֵי בֵּיתָר, שֶׁהָיוּ מֻטָּלִים זְמַן רַב בְּבִזָּיוֹן בַּשֶּׁמֶשׁ, וְזוֹ הָיְתָה נֶחָמָה גְּדוֹלָה לְכָל תּוֹשְׁבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ברכות מח/ב). הֲרֵי שֶׁהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל בְּרָכָה זוֹ הוּא נֶחָמָה מְרֻבָּה וּמַשְׁמָעוּתִית, וּמַדּוּעַ שֶׁלֹּא יִקַּח גַּם הָאָבֵל מִמֶּנָּה מְלֹא חָפְנַיִם!?

שְׁלֹשׁ הַכּוֹסוֹת שֶׁל קֹדֶם הָאֹכֶל, שָׁלֹשׁ בְּתוֹךְ הָאֹכֶל וְאַרְבַּע בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הֵם עֶשֶׂר הַכּוֹסוֹת בְּבֵית הָאָבֵל.

כּוֹסוֹת בְּרָכָה =לְשׁוֹנוֹת נֶחָמָה

אֶת אַרְבַּע הַכּוֹסוֹת שֶׁתִּקְּנוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁל בֵּית הָאָבֵל, קָבְעוּ לִשְׁתּוֹת בְּמַקְבִּיל לְפִרְקֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲבָל לֹא קָבְעוּ אֶת הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ, בִּגְלַל אַרְבַּעַת הַפְּרָקִים שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶלָּא הֵן כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַיְּשׁוּעָה וְהַנֶּחָמָה, שֶׁעָתִיד הַקָּבָּ"ה לְהַשְׁקוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה (בר"ר ח/ה, מהרש"א), בְּמַקְבִּיל לְאַרְבַּע הַכּוֹסוֹת שֶׁאָנוּ שׁוֹתִים בְּלֵיל פֶּסַח, שֶׁהֵן כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה.

זֹאת לְפִי שֶׁהַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה וְהַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, שְׁתֵּיהֶן פּוֹעֲלוֹת בְּאוֹתָהּ חֻקִּיּוּת וְעַל פִּי אוֹתָם מִקְצָבִים. בִּגְלַל אַרְבַּע כּוֹסוֹת אֵלֶּה הֶחְלִיטוּ הַחֲכָמִים, וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן =עַל עֶשֶׂר הַכּוֹסוֹת שֶׁבְּבֵית הָאָבֵל, עוֹד אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת, וְקָבְעוּ אֶת הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ עַל פִּי סֵדֶר זֶה:

חֲזָנֵי הָעִיר

אַחַת כְּנֶגֶד חֲזָנֵי הָעִיר =הָאַחֲרָאִים, שֶׁכָּל טֹרַח הַצִּבּוּר מֻטָּל עֲלֵיהֶם. "חַזָּן", מִלְּשׁוֹן: "חוֹזֶה", כִּי הוּא הָרוֹאֶה וְשָׂם- לֵב לְצָרְכֵי הַצִּבּוּר (תויו"ט יומא ז/א ובערוך "חזן"). בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם זוֹ עֲבוֹדָה לְלֹא לֵאוּת וּלְלֹא סוֹף, וּכְשֶׁנִּפְטַר מִישֶׁהוּ מֵהַקָּהָל, נוֹסָף עַל הַחַזָּן תַּפְקִיד אַחֲרַאי, לְטַפֵּל בַּנִּפְטָר וְלִדְאֹג לְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, לָכֵן תִּקְּנוּ לִכְבוֹדוֹ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת בְּבֵית הָאָבֵל.

פַּרְנְסֵי הָעִיר

וְכוֹס אַחַת תִּקְּנוּ כְּנֶגֶד פַּרְנְסֵי הָעִיר, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, דּוֹאֲגִים לְפַרְנָסַת הָעֲנִיִּים וּמְזוֹנוֹתֵיהֶם (רש"י כתובות סא/ב: "יעמיד פרנס"), וְגַם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין כָּל חֲרִיגָה וְהַפְתָּעָה, תַּפְקִיד כָּבֵד רוֹבֵץ עַל כִּתְפֵיהֶם, וְהִנֵּה לְפֶתַע נִפְטַר מִישֶׁהוּ, וְנוֹפֵל עֲלֵיהֶם מִמּוּן הוֹצָאוֹת הַקְּבוּרָה וּשְׁאָר הַטִפּוּלִים בַּנִּפְטָר, לָכֵן זַכָּאִים גַּבָּאִים מְסוּרִים וְנֶאֱמָנִים אֵלֶּה בִּבְרָכָה מְיֻחֶדֶת בְּבֵית הַנִּפְטָר.

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

וְעוֹד כּוֹס אַחַת תִּקְּנוּ לִשְׁתּוֹת בְּבֵית הָאָבֵל, כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאַף עָלָיו אָנוּ אֲבֵלִים.

רָאוּי לָשִׂים לֵב לְאֵיזוֹ קִצּוֹנִיּוּת אֱנוֹשִׁית רְחָבָה, צְרִיכִים אָנוּ לְכַוֵּן אֶת זִכְרוֹן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלָשִׁים אוֹתוֹ מִשְּׁנֵי הַקְּצָווֹת שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת. חָתָן וְאָבֵל הֵם שְׁנֵי הַנִּגּוּדִים הֲכִי קָטְבִיִּים, וּשְׁנֵיהֶם נִדְרָשִׁים לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לַאֲבֵלִים אוֹמְרִים: "הַמָּקוֹם יְנַחֵם אֶתְכֶם בְּתוֹךְ שְׁאָר אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם", וְהַחֲתָנִים בְּחֻפָּתָם אוֹמְרִים בְּעַצְמָם: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהילים קלז/ה-ו).

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא 'בֵּית חַיֵּינוּ', רַק הוּא מְקוֹר הַחַיִּים הַשְּׂמֵחִים לֶחָתָן וְלַכַּלָּה, וְאֵצֶל הָאֲבֵלִים, הֲרֵי נִפְסְחוּ חַיָּיו שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, לָכֵן שְׁנֵיהֶם מַזְכִּירִים בִּמְיֻחָד אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל

וְעוֹד כּוֹס אַחַת הִתְקִינוּ בְּבֵית הָאָבֵל, כְּנֶגֶד =לִכְבוֹד רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא, לִכְבוֹד מַעֲשֶׂה נִשְׂגָּב שֶׁעָשָׂה, הַמְבֹאָר בַּהֶמְשֵׁךְ. כָּךְ הִגִּיעוּ בְּבֵית הָאָבֵל לְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה כּוֹסוֹת בְּמֶשֶׁךְ סְעֻדָּה אַחַת.

14 כּוֹסוֹת יַיִן _ מִדַּי הַרְבֵּה

הֲמוֹן הָעָם צַיְתָנִים, מְקַבְּלִים הוֹרָאָה, לֹא שׁוֹאֲלִים אֶלָּא מְבַצְּעִים. הִתְחִילוּ לְבַצֵּעַ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה אֶת הַהוֹרָאָה, וְהָיוּ שׁוֹתִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה כּוֹסוֹת, וְהָיוּ מִשְׁתַּכְּרִים, כִּי זוֹ כַּמּוּת כֹּהֶל יוֹתֵר מִדַּי מְרֻבָּה. כְּבָר הִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁזֶּה לֹא יַיִן שֶׁלָּנוּ וְלֹא כּוֹסוֹת שֶׁלָּנוּ. הַשּׁוֹתֶה כַּיּוֹם אַרְבַּע- עֶשְׂרֵה כּוֹסוֹת יַיִן נָקִי, עָלוּל לָמוּת עוֹד בְּטֶרֶם יַגִּיעַ לְבֵית חוֹלִים לִשְׁטִיפַת קֵבָה, אוֹ שֶׁה' יַעֲזֹר לוֹ וְהַקֵּבָה תַּעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, וּמִיָּד יָקִיא אֶת כָּל הֶעֳדָפִים, שֶׁהַגּוּף אֵינוֹ מְסֻגָּל לְעַכֵּל בְּשׁוּם פָּנִים.

הַחֲכָמִים רָאוּ שֶׁגַּם יַיִן חַלָּשׁ, לֹא נִתָּן לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע -עֶשְׂרֵה כּוֹסוֹת, מִבְּלִי שֶׁהַדָּבָר יַתְחִיל לְהַשְׁפִּיעַ לְרָעָה, עַל- כֵּן הֶחְזִירוּ אֶת הַדָּבָר =אֶת הַהַנְהָגָה לְיוֹשְׁנָהּ =לְמַה שֶּׁהָיָה בֶּעָבָר, דְּהַיְנוּ: לִשְׁתּוֹת רַק עֶשֶׂר כּוֹסוֹת. כֵּן נִפְסַק בָּרַמְבַּ"ם, אַךְ השטמ"ק מֵבִיא, שֶׁהֶחְזִירוּ אֶת הַדָּבָר לַתַּקָּנָה הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ: שֶׁיִּשְׁתּוּ רַק כּוֹס אַחַת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְכָךְ נוֹהֲגִים כַּיּוֹם.

יֵשׁ כָּאן מָקוֹם לִשְׁאֵלָה מַהוּתִית: כֵּיצַד מֵרֹאשׁ קָבְעוּ הַחֲכָמִים כַּמּוּת שֶׁאַחַר כָּךְ יִתְחָרְטוּ, הֲרֵי נָכוֹן יוֹתֵר הָיָה לְנַסּוֹת, שֶׁהֵם בְּעַצְמָם בְּאֵיזֶשֶׁהוּ חוֹל-הַמּוֹעֵד פֶּסַח אוֹ סֻכּוֹת, יִשְׁתּוּ אַרְבַּע- עֶשְׂרֵה כּוֹסוֹת יַיִן, וְיִרְאוּ אִם תַּקָּנָה זוֹ יְכוֹלָה לָצֵאת אֶל הַפֹּעַל.

הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁקּוֹבְעֵי הַהֲלָכָה אֵינָם מְנֻתָּקִים מֵהָעָם, הֵם אֵינָם קוֹבְעִים הַנְחָיוֹת מֻטְעוֹת, אֶלָּא שֶׁהַצִּבּוּר לֹא תָּמִיד מְצַיֵּת לַהוֹרָאוֹת הַנִּלְווֹת. מִכָּל כּוֹס וְכוֹס דַּי לִשְׁתּוֹת רַק "רֹב" =קְצָת יוֹתֵר מֵחֲצִי, הֲרֵי שֶׁזֶּה כְּבָר בְּעֵרֶךְ שֶׁבַע/שְׁמוֹנֶה כּוֹסוֹת. הַחֲכָמִים תִּקְּנוּ לִשְׁתּוֹתָם לִפְנֵי הָאֹכֶל, בְּאֶמְצַע הָאֹכֶל וְאַחֲרֵי הָאֹכֶל. בְּפֹעַל קָרָה לֹא פַּעַם שֶׁלַּאֲבֵלִים אֵין תֵּאָבוֹן, אֲבָל אֶת הַ"מִּצְוָה" לִשְׁתּוֹת יַיִן אִישׁ אֵינוֹ רָצָה לְהַפְסִיד, וְהָיוּ מְהַדְּרִים לִגְמֹר כָּל כּוֹס וְכוֹס עַד תֻּמָּהּ, וְאָכֵן אַרְבַּע- עֶשְׂרֵה כּוֹסוֹת תְּמִימוֹת עַל קֵבָה רֵיקָה, גּוֹרֶמֶת לְשִׁכְרוּת.

מתוך סדרת הספרים "שיעורים בהגדות חז"ל "

של הרב חנוך גבהרד שליט"א.