2017/09/26     ו' תשרי התשע"ח

Notice: Undefined variable: fbid‎ in /home/kosherwineco/public_html/templates/as002038/html/com_content/article/default.php on line 44

יינות יקב מצודה לפסח

תמונות: יח"צ מצודה.

 

מאן דהו שאל את הרב אם כשר לערוך ליל-סדר עם כלים חד-פעמיים?

השיב הרב: אם הכלים אינם חמץ, לא יתכן שזה לא יהיה כשר, אבל אתה צריך לשאול: אם מהודר לערוך איתם ליל סדר.

השטחיות תציע שזה ודאי מהודר, שהרי בליל פסח אנו צריכים להתנהג דרך חירות, ובכלים חד-פעמיים יש חרות כפולה, גם המחיר נמוך, וגם משחרר את שוטפי הכלים מעבודה.

אבל זו אינה האמת, מפני ש'חרות' צריכה להיות כמו שמתנהג מלך. הוא מקבל את המנה שלו בכלי קרמיקה ופורצילן מפוארים.

מה שנכון בכלים, נכון בכפל כפליים בארבע כוסות היין של ליל סדר, בקידוש של יום המחרת, וביין של כל שבעת ימי חג החירות.

בקלות אפשר להעניק לכיס חירות, ולקנות חמשה בקבוקים במאה ₪. יש כזה דבר! אבל הטעם והאיכות הם בהתאם, ובשום מקום לא מוזגים למלך כזה יין.

לכבוד חג הפסח צריכים אנו להתמקד ביין שמתאים לעלות על שלחן מלכים, ואני רוצה להציע את "יקב מצודה" המוכר לחובבי היינות המשובחים והטובים, "יקב מצודה" שנמצא בגבעת יערים בין גבעות מוריקות במקום פסטוראלי בהרי ירושלים.

זה מתחיל בחומר הגלם, שהרי בשביל לייצר יין טוב, צריך ענבים טובים. אבל זה לא מספיק, צריך גם אהבה ומסירות, ובעיקר ידע, ולשם כך הבה ניתן את רשות הדיבור ליינן בכבודו ובעצמו שיסביר לנו מעט על הקושי והמאמץ בייצור יינות משובחים.

שמי יוסי, ברוך ה', יש לי ידע רחב בתעשיית היין, למדתי ייננות ובשביל לעשות יין טוב חיפשתי את המקומות הטובים ביותר ששם גדלים הענבים.

הגפן הוא עץ שקל לגדל כמעט בכל מקום, אבל השאלה מה התוצרת שהוא יוציא בכל מקום.

המון פרטים חשובים יש בכרם, החל בבחירת הקרקע ועד הבציר, ואפילו הביקבוק. כמו שאני אומר תמיד: "אני מגדל יין בכרם".

אחד הדברים החשובים לגידול עינבי-יין, זה הצורך בעקה [מועקה] לגפן, דהיינו לא להשקות את העץ כמה שהוא רוצה, כדי שייצאו ענבים מתומצתים. דבר חשוב נוסף, אחרי הבציר בתקופת הקיץ הגפן צריכה לנוח ולאגור כוחות. לכן ככל שהחורף יותר קר ויותר ארוך, הגפן ישנה יותר חזק, ואוגרת כח לליבלוב ולבציר הבא.

סוג הקרקע, כמה שהיא יותר עשירה במינרלים , כך היא גם תורמת אותם לעץ עצמו.

בשביל מכלול דברים אלו ועוד, חשוב מאוד איזור הגידול, כשלכל איזור יש רק חלק מהמעלות, ויש מקומות שיש את רובן.

בארצינו הקטנה יש כמה איזורים מוכרים לגידול ענבים, כשלכל אחד מהם יש מעלות שונות, ולחלקן יש כמה מעלות מהרשומים למעלה.

החכמה היא למצוא את המקומות הנקודתיים שבכל איזור, וכמו כל יינן מקצועי, גם אני מסתובב, מחפש ובודק את סוג הקרקע ואת מה שמתחבא תחתיה. לפעמים מקום נראה טוב, אבל אחר כך מגלים שבעומק של מכמה מטרים, יש חללים מלאים מים, כזה דבר יכול להרוס כרם, גפן מחפשת מים ואז היא תשלח את שורשיה לעומק האדמה לשתות לרוויה ולהוציא ענבים גדולים ומימיים.

מטרתינו היא לעשות יין טוב, 'נכון', טעים ונעים לשתיה,
מה זה 'נכון'? הרי מה שנכון לאחד לא בהכרח טוב לשני, אבל יש עקרונות בסיסיים שנכונים אצל כולנו.

כל גפן נותנת כמות מסויימת של חומרים שהיא מצליחה לדלות מהאדמה ומהשמש, וככל שיש יותר אשכולות וענבים כך החומרים מתפזרים ביניהם.

בשביל יין מרוכז ומלא צבע וטעמים, כמו שאנחנו רוצים לייצר, צריך לדלל את הגפן, שיהיו בו מעט אשכולות, ככל שהענב יותר מתוק, כך היין יהיה בעל אחוז אלכוהול יותר גבוה.

חכמה של יינן היא לבצור את הענבים בזמן הכי מדוייק, שמצד אחד יהיה ברמת הבשלה אופטימלית, ומצד שני יהיה בו את אחוז הסוכר והחומצות המקסימליות שאנחנו רוצים בתוצאה של היין.

אם לוקחים את כל הפרמטרים האלו, ומכניסים אותם לבקבוק, אחרי תסיסה, יוצא יין צעיר טעים וראוי לשתיה, אבל לא לשמירה, ובטח ובטח לא ליישון ארוך טווח. בשביל זה צריך עוד כמה דברים, למשל חביות שעושות עבודה על היין, ולא רק מוסיפות טעמים של עץ וריחות קלויים\שוקלדים [ריחות אלו נקראים 'בוקה'].

מטרת החבית היא בעיקר לעזור ביישון היין, ע"י תהליך חימצון איטי שהיין עובר בחבית [מיקרו-אוקסידנציה]. החיבור בין הטאנינים שיש ביין עם אלו שבחבית, עוזרות ליישון היין לשנים רבות. אבל צריך גם לדעת מתי לעצור את התהליך, כדי שטעם החבית לא ישתלט על היין. ועוד חוקים רבים שאנחנו מכירים ומשקיעים בהם רבות. לשבר את האוזן או בעצם את העין, את הלב ואת הכיס, מחירה של חבית עץ אלון צרפתית היא סביב ה-800 יורו, ושלא תהיה טעות שאפשר להשתמש בכזו חבית אלף שנים, כעבור שלוש שנים היא כבר מפסיקה להעניק טעמים.

אנחנו ביקב מצודה מכירים את שיטות עשיית היין, ויודעים מה גורם למה, וברוך ה' מצליחים להגיע למצבים אופטימלים, כדי שהיין יהיה נעים לשתיה וגם טוב ליישון.

וזה לא שרק אני מעיד על עיסתי ותוצרתי, הזכיות והמדליות הרבות שתלויות על קירות מרכז המבקרים שלנו מעידות כאלף ואחד עדים על היינות המשובחים של "יקב מצודה"
מתוך חמשת סוגי היינות שלנו, כל החמש זכו בפרסים. זה בעצם אומר שב"ה 'כולם' זכו.

לכן אי אפשר להצטנע, כי המפורסמות לא צריכות פרסום. אני מוצא כאן הזדמנות להמליץ לכם ולכוון אתכם, איזה יין כדאי לשתות בחג הפסח, שהרי זה חג ששותים בו הרבה יין. תחילה בארבע כוסות, ואחר כך בשמחת יום טוב, בקידוש, הבדלה, ורביעית יין בכל יום מחול המועד.

הבה נעשה סדר, הלוא ליל הסדר נקרא על שם הסדר שיש בו.

את הכוס הראשונה שותים בקידוש מעט אחרי שחוזרים מבית הכנסת, אחרי שלא אכלנו די הרבה זמן, על כן צריך משהו קל פירותי וחלק לשתיה, כגון יין מרלו מסידרת הסטף זה יין רגוע קליל ונעים.

כוס שניה, זה כבר ממש לפני שהמצות ומרור מרפדים את הקיבה אפשר כבר משהו בעל גוף יותר כבד, טאנינים יותר מודגשים פה אפשר לעלות רמה ולשתות קברנה או אפילו שיראז מסידרת רזיאל.

את הכוס השלישית שותים אחרי האוכל. פה כבר ממש מתאים יין הדגל "הר איתן", שהוא מתאים ומתחבר לאוכל כבד ומנות בשריות שיש בסעודת ליל הסדר.
לכוס רביעית כבר נחזור ליין הקליל והפירותי מסידרת הסטף.

אם השותפים שלכם לשולחן הסדר לא יעזרו לכם לסיים את בקבוקי היין, מחר בבוקר יש קידוש, וימי חול המועד שמצווה לשתות בהם יין ואף לכבד אורחים, זה בוודאי ירוקן לכם את כל הבקבוקים.
חשוב לדעת, בקבוק יין פתוח שעומד מחוץ למקרר, מחמיץ. לכן כשאתם קונים יין, תקנו גם פקק מיוחד שאוטם את הבקבוק ושואב ממנו את החמצן. זה ישמור על היין, אפילו כמה ימים. אבל אני בטוח שהבקבוק יסתיים לפני שתצטרכו לאטום אותו.

חג כשר ושמח
יוסי - יקב מצודה גבעת יערים

סדרת סטף - כרמי הרי יהודה 12 חודשי יישון בחבית

*קברנה סוביניון 14% אלכוהול
*מרלו 14% אלכוהול

סידרת רזיאל - כרמי הרי השומרון בין 18 ל 20 חודשי יישון בחבית

*קברנה סוביניון 14% אלכוהול
*מרלו 14% אלכוהול
*שיראז. 14.5% אלכוהול

הר איתן יין הדגל

בלנד\ממסך של 50% קברנה סוביניון 28% מרלו 14% פטי וורדו ו%8 ענבי סירה כל הענבים האלו הם מחלקות נבחרות מכרמים שבגליל העליון 14.5% אלכוהול. היין התיישן 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. "הר איתן" נעשה בכמות קטנה ומדודה ומכוונת מאוד על מנת להגיע לתוצאות מצויינת.

שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים
חג שמח