2020/08/15     כ"ה אב התש"פ

פרשת שלח תש"פ, האלה, יקב עמק האלה.

פרשת שלח תש"פ, האלה, יקב עמק האלה

היה בהיסטוריה איש בשם ציבא, שהיה עבד בביתו של שאול המלך, אישיותו לוטה בערפל, הוא היה שקרן, אבל לא ברור עד כמה (ש"ב ט/ב). במסכת שבת יש עליו דיון (דף נו/א), בעתון יתד יש כתב בשם רבי יצחק רוט הי"ו, שעורך מאמרים על אישים מהתנ"ך, וכנראה שהוא יגיע גם אל ציבא. אנחנו רוצים לספר עליו רק סיפור אחד, הוא הצליח לקבל את כל נכסי אדוניו. זה נדל"ן מוצלח, כנראה כמה עשרות או מאות מיליארדים, משהו בסדר גודל של מחנה שנלר, או מתחם הבורסה. אם זה הגיע לו או לא הגיע לו, בגמרא לא הגיעו לעמק השווה, אבל תכלס זה היה לו, למה? באיזו זכות  מסתבר שהייתה לו זכות, הוא ידע להשכין שלום בין ניצים, כיצד? אם היה זה ריב קל, הוא הביא לשני הצדדים משהו לאכול, והושיב אותם לדון תוך כדי סעודה. אבל אם הייתה זו מריבה גדולה, הוא פתח שלחן של סעודה ממש, ובעיקר הביא יין לרוב. עכשיו שיריבו! אצל ציבא לא היה איזשהו חוק: "בקבוק לכל מריבה", או "קנקן על כל דין תורה", אלא היין נשפך מתוך לבו הנדיב, בהתאם למה שהוא ראה לנכון, כדי להשתיק את המריבה. זה מסתדר מצויין עם מה שאנו כבר יודעים "גְּדוֹלָה לְגִימָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים" (סנהדרין קג/ב. מורחב באתר שלי בכמה מקומות), אבל כיצד זה קשור לפרשת השבוע?  בסיכום סוגי הקרבן וכמות היין שצריך להביא לכל סוג, נאמר כך: "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם" (במדבר טו/יב), כלומר: לספור את כמות הקרבנות, ולחשב את היין בהתאם. החידוש הוא שהרוצה להתנדב יין לנסכים, אינו יכול להביא בלי חשבון [נסכים בפני עצמם], זה אומר שהיין המצטרף לקרבן, אינו משהו שנשפך מהלב הנדיב, אלא הוא צריך להיות מתואם לקרבן. כי לא כל מה שעושים בבית אפשר לעשות בבית המקדש. בבית, יש מקום רחב ליוזמות, ואילו בבית האלקים 'נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ' (תהילים נה/טו).

כאן כתוב סיפור על ציבא ולא דיני בית מקדש, לכן נתמקד גם אנו ביין. חייבים להיות לו חוקים, כשמגיעים ליקב מגלים עד כמה שזה נכון, עד כמה צמוד היינן לכללי ברזל מאד נוקשים, כדי להביא את התוצרת הנכונה. את כל היוזמות עושים אחר כך, בעירבובים, 20% מזה, 30% מזה, 50% מההוא, ניסיונות, טעימות ועוד ניסיונות. את כל זה עושים על יין משובח, שנעשה בקפידה והקפדה.

בהתאם לעובדה זו יש לי להציע השבוע יין של יקב "עמק האלה" שטעמתי לאחרונה, יין מסדרת 'האלה'. אמנם, יין פשוט אבל עשוי נכון.

בלנד של ארבעה זנים 49% מרלו, 29% קברנה פרנק, 12% סירה ו10% קברנה סוביניון. התיישן בחביות 12 חודשים לפי טעם היין הענבים הגיעו להבשלה טובה בזמן הבציר, וכל אחד מארבעת הזנים שמשותפים בבקבוק נותן גוון אחר ליין, קצת מתיקות, קצת מרירות, קצת בשלות וקצת חומצתיות. 15% אלכוהול. מחיר:60 ש"ח. כשרות: רבנות מקומית, בד"צ בית יוסף .O.U והרב אונגוור.

לחיים ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר

לעמוד היקב