2020/04/04     י' ניסן התש"פ

פרשת תרומה תש"פ, נוה מדבר, יקב רמת נגב.

nm17Ramat Negevפרשת תרומה תש"פ, נוה מדבר אדום 2017, יקב רמת נגב

בפרשת השבוע בונים בני ישראל את המשכן, בין המרכיבים היו גם 'עורות תחשים', בהמשך כתוב שהם כיסו את המשכן מלמעלה (שמות כו/יד). זאת אומרת שעורות התחשים היו 'כרטיס הביקור' של המשכן. כך ראוהו מבחוץ.

על תחש זה אומר רש"י שהיו לו הרבה גוונים [כמו זנב של טווס], ממשיך רש"י: לכן מתרגם אונקלוס: 'ססגונא', שֶׁשָּׂשׂ בגוונים שלו.

על רש"י יש לשאול: מהיכן הוא ידע לפרק את המילה  'ססגונא' לשתי מילים: האם כל מילה בארמית או בשפה אחרת אפשר לנתח כך? כגון:  table = שולחן, האם זה גם 'תה' וגם 'בל'?

תשובה לכך היא על פי הנאמר שהתחש לא היה בזמן אדם הראשון, כשהוא העניק  שמות לכל בעלי החיים, אלא רק בזמן יציאת מצרים, גילו בני ישראל זן בודד זה, ואחר כך הוא נכחד (שבת כח/א). אם בזמן אדם הראשון לא היה לו שֵׁם, הרי שגם בזמן שנבללו השפות לא היה לו שם, לכן צריך היה אונקלוס לכתוב 'תחש', כמו שהוא כותב את כל השמות המופיעים בתורה. אם אונקלוס כתב זאת בארמית, משמע שזה לא שמו, אלא פעולה שהוא עושה, את זה אפשר לתרגם לכל שפה.

עוד צריכים אנו לדעת מה יש לתחש לשמוח בגוונים? התשובה לכך היא שאת כל בעלי החיים ברא ה' לדעתם, לצביונם ולרצונם (ר"ה יא/א). זאת אומרת שהג'ירפה בחרה לעצמה צוואר ארוך, הזברה רצתה פסים והטווס רצה גווני זנב. עכשיו כבר לא יכול החמור להתרברב באזני הסוס על אזניו הגדולות, כי הסוס יענה: "ראיתי את זה בגלריה, ולא בחרתי". אבל כאשר התחש יציג את גווניו לעיניו המשתאות של הטווס, לא יוכל הטווס לומר: "לא בחרתי בזאת", כי הדגם הזה לא היה על המדף.

זאת אומרת שהצבעים של התחש נבראו במיוחד לצורך מלאכת המשכן, וגאוות התחש היא על השותפות שלו בכבוד בית ה', כנאמר: "בזאת יתהלל המתהלל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אותי" (ירמיהו ט/כג).

אמנם עם ערבוב אפשר להגיע לכל גוון וצבע, אבל עבור החזית של בית המקדש יש לקחת את הדבר הטבעי היפה ביותר, ובמיוחד לשם כך ברא ה' את התחש, שיהיה משהו טבעי ומרהיב.

מכאן אל היין. על ידי ערבובים אפשר לעשות הרבה דברי מאכל ומשקה בטעמים רבים ומגוונים. אבל ביין אין שום דבר נוסף, כל מגוון הטעמים הבוקעים ממנו, אינם תוספות שמחדירים ביקב, אלא מה שהגפן סופחת מהאדמה. כדי שיהיה יין משובח, צריך היקב אך ורק למיין ענבים משובחים, לטפל בהם בקפידה, לשמור היטב על הניקיון, לאכסן אותם נכון, והתוצאה הנהדרת היא מאת ה' יתברך, ממש כמו התחש. זה מסביר מדוע נבחר היין לנסכים על המזבח. כיוון ששלחן השבת דומה למזבח, על כן זכאים גם אנו להשתתף ב'מתנה' מידו הגדולה והרחבה של ה'.

השבת הזו אנו כבר בחודש אדר, שמרבין בו בשמחה, אמליץ על היין "נווה מדבר" אדום 2017 מיקב "רמת נגב".

הענבים כולם מגיעים מדרום הארץ שם נמצא גם היקב.

50% קברנה סוביניון מכרם עבדת, 35% פטי ורדו מכרם חלוצה ו15% מרלו מכרם ניצנה. היין התיישן 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי. בהמשך, היין עובר סינון גס על מנת לשמר את מירב הארומה והטעמים. ולסיום הבקבוקים שוכבים ביקב עוד שישה חודשים לפני צאתו לשיווק.

צבע היין אדום – סגול, ריח של פירות אדומים, קצת מתיקות מתחנפת. יין מאוד נגיש לשתיה, מעט חבית בריח ובטעם, מרירות עדינה וסיומת ארוכה ונעימה.

כוהל: 14%. מחיר: 90₪. כשרות: רבנות מקומית, איגוד הרבנים - הרב ווסטהיים.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לאתר היקב