2020/07/07     ט"ו תמוז התש"פ

פרשת בשלח שירה תש"פ, שמפנייה, צור - עולם של יין.

barons de rothschild פרשת בשלח שירה תש"פ, שמפנייה ברון דה רוטשילד, צור - עולם של יין

השבת  'שבת שירה'. 'שיר' זה עיגול, מטבעות שנמצאו בצורה של 'שיר' - עיגול, זה דרך הינוח (ב"מ כה/א). 'עלי שור' זה 'על החומה' (בראשית מט/כב). 'שיר' הוא סגירת מעגל, כאשר זה נעשה באופן מרגש, פורצת מהלב שירה.

יש גם 'שיר עצוב', לדוגמא: מתרים החל לספר על הצרות של אחיו, אך לא הספיק לסיים כי הוא פרץ בבכי. התוצאה הייתה בהתאם, הציבור נתן לו יותר מהרגיל. אם זו הייתה הצגה, הרי שהיא עלובה, כי עבור משחק בכזה כשרון משלמים הרבה יותר, אבל זה היה נראה התפרצות אמיתית ובלתי נשלטת. זו דוגמא של 'שיר', ובמקרה דנן שיר עצוב.

ברכת 'שהחיינו' יכולה להיות 'על פי הספר', ויכולה גם להיות 'שיר מרגש', צריך רק להקשיב למילים ולהזדהות עם הנאמר.

עד כאן הכל ברור, מכאן לקטע מעניין שהופיע בשבוע שעבר בחוברת 'משכן שילה', נער למד הלכות, ושמע שברכת 'שהכל' פוטרת את שאר הברכות, התעמק בנושא והבין את ההגיון, כי המברך אומר במפורש: 'שששההההכככוווללל', אבל ממש 'ה-כ-ל' נהיה בדברו. אם כן ודאי שגם הענבים והאבטיח נהיו בדברו, ולא רק הגבינה והפטריות. עם תובנה מרגשת זו הוא יצא החוצה, וברגע זה נשמע רעם, בלי לחשוב פעמים הוא אמר בקול ובהתרגשות: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו". אחר כך התעורר לחשוב, שאם הוא לא יצא ידי חובה, הרי שאם יתפוצץ עוד רעם אחד, הוא יצטרך לברך שוב. השאלה הגיעה אל רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, והוא אמר שברכת השמיעה אינה במחלקת ברכת הנהנין, ממילא 'שהכל' לא יכול לפתור אותה.

עם הלכה איני מתווכח, אבל התעוררה לי שאלה בלב: הרי מגיד השיעור לא ידע, זאת אומרת שאולי יש צד אחר. האם הפסק של הרב הוא 'פשיטא', או שנקבע אחר לבטים. כלומר: "בטח שהוא לא יצא ידי חובה", או "אולי, כנראה לא יצא"?

יצאתי לסיור, פגשתי כמה תלמידי חכמים, הצגתי להם את השאלה, וביארתי: איני שואל אם הוא יצא ידי חובה, על זה יש כבר פסק הלכה ברור, השאלה שלי היא אך ורק: האם זה 'פשיטא', או קביעה בעקבות לבטים?

התשובות שקיבלתי גרמו לי להעלות את הנושא על הכתב. אנשי ההלכה אמרו 'פשיטא', אנשי האגדה, מחשבה וחסידות לא היו בטוחים שזו אינה ברכה. כאשר פגשתי מישהו שידיו רב לו גם בהלכה וגם בהגדה, הוא אמר לי שיש תוס' במסכת ברכות (מג/א: 'ועל ההדס'), שברכת 'שהכל' פוטרת בדיעבד גם את ברכת 'מיני בשמים'. מדוע שברכת השמיעה תהיה  שונה מברכת הריח?

לדיון זה חיברתי סיפור, תוך כדי העמדת פני תם ושאלתי את אחת הלומדים: "האם הקב"ה ברא גם את הים, או רק גבינות וביצים"?  הלה לא הבין מה נפל עלי, ואמר 'ודאי'! הוא ברא הכל! 'יפה' אמרתי, אם כן הרואה את הים ומברך: "שהכל נהיה בדברו", יצא או לא יצא? איני ממתין לתשובה, את זה יעשו הלומדים בכולל. אני ממשיך:

אם 'שהכל' פוטר הכל, הטועה לברך על יין 'שהכל' הרי יצא ידי חובה. אחר כך הביאו לפניו יין יותר משובח, צריך לברך עליו 'הטוב והמטיב', ואם יברך במקום זה 'שהכל', הרי הוא יוצא ידי חובה. אבל רק רגע, 'שהכל' הוא הרי כבר אמר על היין, מדוע אם כן לברך עוד פעם, ברכה שבמפורש ה'ש-ה-כ-ל' הראשון כולל את הכל הכל הכל הכל.

אין לי תשובה לשאלה דחוקה ובלתי מציאותית זו, אבל הבה נזכור שברכת 'הטוב והמטיב' היא בעצם שיר. 'שהכל' כולל אמנם גם שירים, אבל השיר דורש יותר התלהבות, וגם אנו נזכה לברך ולשיר בהתלהבות, שהרי במפורש אומרים חז"ל: "אין אומרים שירה אלא על היין" (ברכות לה/א), שם הכוונה לשירה על הקרבנות, אבל בכל שבת ושבת, אנו יושבים בשלחן הסעודה, עם יין שירי שבת ושמחה, שתהיה בעזרת ה', עוד ועוד.

איזה יין מתאים לכזו דרשה? השבוע, כבכל שנה חברת "צור-עולם של יין" עשו פה בארץ את אחד מאירועי היין המכובדים ביותר, כששם פותחים את כל קטלוג היינות המיובאים מכל רחבי העולם. כל מי שרוצה לטעום את היינות הכשרים היקרים מרחבי העולם חייב להיות שם, הארוע היה באולם גדול כשבמרכזו דלפקים עמוסי יינות, ובקצוות האולם ישנם דוכנים עם בופה. (לגלריה לְחץ)

אני בטוח שהרבה יכתבו על היינות הצרפתיים האדומים ממגוון היקבים שבבורדו או בורגון אבל אני רוצה הפעם לכתוב דווקא על יין לבן או בעצם שמפניה לבנה חדשה שנכנסה השנה לקטלוג ולמבחר הרב שלהם.

Champagne Brut Barons De Rothschild שמפניה ברוט ברון דה רוטשילד.

יש מעט מאוד שמפניות כשרות. אמנם, ישנם הרבה יצרנים בארץ וברחבי העולם שעושים יינות מקציפים בסגנון של שמפניה\קווה\למברוסקו, אבל כזו רמה גבוהה זו פעם ראשונה שאני טועם.

אזור הגידול הוא כמובן שמפיין, צרפת.

זן: 60% שרדונה , 40% פינו נואר הכולל 40% יינות רזרב

אלכוהול: 12%. אין שנת בציר כי יש בבקבוק תערובת של יינות מכמה בצירים, NV (נון וינטאג')

כמה מילים על היין או בעצם השמפניה, כשלוקחים את הכוס בידיים, ומריחים בעצימת עיניים, חושבים שיש שם איזה מאפה טרי וכשפותחים אותם רואים שזו שמפנייה עם גוון זהוב בהיר, ריחות של לחמנייה, פרחים ואגוזים, הטעם פירותי ופריך, חמיצות עדינה וטובה.

על הקצף והבועות חייבים גם לכתוב מילה, הן פשוט מדוייקות ועדינות, לא מתנפחות בפה אם כי הן ממש נוכחות.

לחיים ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר