2022/07/01     ב' תמוז התשפ"ב

פרשת קורח תשפ"ב, דור, יקב נטופה.

dor16פרשת קורח תשפ"ב, דור 2016 טמפרניו, יקב נטופה

הנה שיחה מעניינת בין שני חברים: האחד אומר: "הלוואי שאהיה שכן של עשיר, אוכל לקבל ממנו את כל מה שאני צריך ורוצה", אמר לו חברו: "הלוואי שאני אהיה העשיר השכן שלך, שאתן לך את כל מה שאתה צריך ורוצה". ודאי שהשני צודק, ככל שנעים לקבל, נעים שבעתיים לתת.

זה כתוב בפרשת השבוע: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם, וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה', מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר" (במדבר יח/כה-כו). כדי להמחיש איזו הרגשה נהדרת תהיה ללוויים שלא רק מקבלים, אלא גם נותנים, מדגישה התורה בפסוק הבא: "וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם, כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב" (במדבר יח/כז). אותה הרגשה נהדרת שיש לחקלאי שמפריש מעשרות מהגורן, או בעל היקב שמפריש מהיין, זו תהיה הרגשת הלווים, בנותנם תרומת מעשר לכהן. אין לנו דוגמא ממעשרות הדגן, כי החיטה שלנו גדלה ברובה בחו"ל, ואין עליה מעשרות, אבל היין בארץ ישראל הוא אך ורק תוצרת מקומית. לא רק מסיבות ציוניות, אלא קשה לשנע ענבים לכאלה מרחקים, את הבציר צריך לעשות מתי שהענבים בשיא הבשילות, ותוך שעות אחדות הם חייבים להיסחט ולהגיע למיכלי קירור. האפשרות הכמעט יחידה להשתמש בענבי חו"ל, זה אם נקפיא אותם. אבל מענבים קפואים עושים דברים אחרים, ועל כך יש הרחבה במדור שלי תחת השם 'אייס ווין' או בעברית 'יין קרח'.

תכל'ס, אפילו היום שהמעשרות הולכים לאיבוד, בעל היקב עם כל הצוות והרבנים, עושים מהמעשרות עסק גדול, מצלמים ושולחים תמונות לכל עבר. כל שכן בימי קדם, כשהייתה מגיעה משלחת לווים ומבקשת יין לבית המקדש, לא לנסכים, אלא שירות למביאי השלמים והמעשר שני. וכן לצריכה עצמית. החגיגה של הענקת המעשרות אמורה להיות שמחה פורצת גבולות. בחגיגה זו עומד הלוי בצד של המקבל. על כן מספרת התורה, שגם ללוויים יש הזדמנות לעשות כזו חגיגה, להעביר הלאה עשרה אחוז ממה שהם קיבלו, זה כלל וכלל לא קצת, קיבלו מאה ועשרים בקבוקים, לכל שבתות השנה, שנים לכל שבת ועוד קצת לחגים, מתוך זה נותנים לכהן שנים עשר בקבוקים, זה הרבה, שהרי לכוהנים אסור לשתות יין (ויקרא י/ט), הוא צריך קצת כשמגיע אורח שאינו כהן.

השבוע פתחתי בקבוק של 'יקב נטופה' יין הדגל של היקב 'דור'.

כל שנה עושים את ה'דור' מענבי סירה. אך בבציר 2016 נעשה כולו מענבי טֶמְפֶּרִנְיוֹ שזה זן ספרדי, אולי החשוב ביותר בספרד. מקור השם שלו זה מהמילה טֶמְפְּרַנוֹ – מוקדם (בספרדית) בגלל ההבשלה היחסית מוקדמת של הזן הזה.

היין מוכן לשתיה מיד מפתיחתו אבל מומלץ להמתין שעה ומעלה.

היין התיישן כ-15 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. יין אלגנטי, מאוד עדין, גוף בינוני טעמים של דובדבנים, פירות יער כמו פטל ודומדמניות, חומצה נעימה. אחרי כמה שעות הוא נהיה ממש ממתק.

12.5% אלכוהול. כשרות: בד"צ העדה החרדית והמחיר 250₪.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב