2022/07/01     ב' תמוז התשפ"ב

פרשת בחוקותי תשפ"ב, כרם בן זמרה, יקב אדיר.

kerem shiraz2020פרשת בחוקותי תשפ"ב, כרם בן זמרה שיראז 2020, יקב אדיר

בשנת תשע"ז הזכרתי במדור כאן את הברכה של פרשת השבוע: "והשיג לכם דיש את בציר, ובציר ישיג את זרע" (ויקרא כו/ה), שם היה המיקוד על השפע, עתה מבקש אנוכי להצביע על הטיפול במוצרים אלה. המזון הבסיסי בתקופת התנ"ך וחז"ל היה לחם ויין. את היין היו מוהלים לפני השתיה בהרבה מים, לכן איש לא היה שיכור, וכיוון שהחיים בזמנם דרשו עבודה פיזית, האנשים היו זקוקים להרבה לחם =אנרגיה. לחם ויין היה גם מזונם של ילדים קטנים (איכה ב/יב). כך גם הסעודה המפסקת של ערב יום כיפור הייתה מורכבת מלחם ויין (ירושלמי תרומות מב/ב). בפרשת השבוע יש לנו הצצה על אופן ההכנה של שני דברים אלה.

הברכה מתחילה 'והשיג לכם דיש', תחילה דשים את השעורים, הם מבשילים לקראת האביב. בתקופה חמה אפשר לקצור את החיטה עוד לפני פסח. גדעון השופט חבט חיטים בפסח (שופטים ו/יג וברש"י). בפרשת השבוע כתוב שדשו את התבואה עד הבציר. סביר להניח שהיו להם עוד סוגי תבואה בתפריט, שיבולת השועל מבשילה רק אחר חג השבועות, הכוסמת גם כן מאחרת, אבל מאחר והבציר הוא לקראת סוף הקיץ, זאת אומרת שהתעסקו עם התבואה תקופה ארוכה, וזה לא פלא, קומביין לא היה להם, ולאוכל זקוקים כולם. על כן נאלצו לגדל הרבה דגן, לדוש, לזרות, ולארוז את כל סוגי התבואה בשקים, ולאכסן אותם, כמזון לשנה שלמה. לא היו טוחנים את כל הכמות, אלא  טיפין טיפין, כי קמח מתליע, וגרעיני חיטה יבשים המאוכסנים היטב, יכולים לשרוד חודשים ארוכים.

היה זמן להתעסק בתבואה עד הבציר. אם יש כמה זני ענבים, יכול הבציר להימשך קצת יותר, אבל בין כך ובין כך, הוא אמור להיות זמן קצר, מסוף הקיץ עד חודש חשון, שאז צריך כבר לזרוע את התבואה של שנה הבאה. הבציר עצמו הוא ודאי קצר, ענבים בשלים שנותרים בכרם, מתליעים, מרקיבים ומתקלקלים.

לבציר ודריכת הענבים בגת הייתה מגוייסת כל המשפחה. אחר שהיין אוכסן בחביות, במערה קרירה, אפשר לגשת לזרוע את התבואה, גם זו עונה קצרה, לפני הגשם. אחר כך במשך כל החורף אין בה הרבה טיפול. זה הזמן לבדוק את היין שכבר מפסיק לתסוס, לסנן, להעביר לחביות קטנות ואטומות לאוויר. כיום משתמשים בחביות עץ, בזמנם היו אלה חביות חרס. גם היום עדיין קיימת השיטה הזו, לאכסן יין בחביות חרס, גם חביות בטון ישנם. הרעיון הוא שזו תהיה חבית נושמת.

כמובן שחוץ מדגן ויין היו עוד מיליון נושאים, שאי אפשר להזניח שום דבר. יש תאנים ותמרים לקטוף ולייבש. יש זיתים לעשות שמן, יש פינת החי, לחלוב עיזים, לאסוף ביצים של תרנגולות. צריך לסדר את המרזב לקראת החורף, שמי הגשמים יזרמו אל בור המים, שצריך לרדת אליו, לנקותו מהבוץ ששקע עם הגשמים של שנה שעברה. אבל כאמור המיקוד הוא בשני הנושאים המרכזיים, דגן ויין.

יין משובח בזמנם היה בן שלוש שנים, והוא נקרא 'ישן נושן'. אמנם במסכת מגילה מסופר שאחשוורוש נתן לכל סועד יין ישן, שהיה בגילו של הסועד. כלומר: מישהו בן חמישים קיבל יין בן חמישים שנים. כיום לא ממליצים ליישן יין כל כך הרבה זמן. גם לא עשרים שנים.

בצפון הארץ יש יישוב שנקרא כרם בן זמרה שסביבו יש כרמים שאיכותם גבוהה. יקבים רבים היו שמחים לקנות ענבים משם עד שמספרים עליו שאם היו לוקחים את כל הבקבוקים שכתוב עליהם שהם יוצרו מענבים מכרם בן זמרה יתברר לנו שכרם בן זמרה גודלו כמגדרה לחדרה....

ובכל אופן, יש יקב ששמו אדיר שיש להם כרמים בכרם בן זמרה וכך גם נקראת הסדרה של היין

והשבוע שתיתי בקבוק 'שירז כרם בן זמרה' 2020 מ'יקב אדיר'.

היין בצבע סגול כהה ומבריק, לאחר שהתיישן כ12 חודשים בחביות עץ אלון קיבל היין פֶּרֶץ ריחות פירותיים בעיקר פירות אדומים טריים וטעמים מתובלים עם חומצה טובה, יין נפלא.

מחירו 90₪  14% אלכוהול. כשרות: רבנות מקומית, בד"צ בית יוסף, הרב אונגאר-מונסי וO.U.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב